|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אמש אריה דרעי הציב לנתניהו אולטימטום בנושא חוק הגיוס: "אם לא יוסדר - נלך לבחירות". השתמטות מהגיוס של החרדים (ולא רק לומדי תורה) הפכה להיות למשימה החשובה ביותר של ש"ס, פטור לפני הכל.
כדאי להזכיר: תנועת ש"ס קיבלה בבחירות האחרונות יותר קולות חיילים מאלה שקיבלה "יש עתיד". אבל ש"ס מבוהלת מכך שמי שנחשב חרדי, יטמע חלילה עם חיילים. גם כאשר מציעים תוכנית צנועה לגיוס חלקי של חרדים שאינם לומדים, הם קוראים לה - "תוכנית זדונית שמטרתה להטמיע ולבולל את הציבור החרדי הספרדי בתוך התרבות החילונית".
מה זה אומר על אלו שנלחמים בעוז ומסכנים עצמם למען העם והארץ ובמנוחתם שרים בגרון ניחר "עם ישראל חי"?
למה ש"ס מבדלת את בין דמם של כל מי שמוגדר מטעמם חרדי (בין אם הוא תלמיד ישיבה או לא) לבין דמם של "היהודים האחרים", של מי שחס ושלום הוא רק דתי או רק מסורתי או שמו שמיים טפו טפו, לא עלינו חילוני?
אם זה לא מספיק - דובר ש"ס מצהיר אמש - "היהודים אף פעם לא נלחמו – רק התפללו וברחו".
למה ש"ס רואה באלו שנלחמים כאריות ומקדשים שם שמיים ברבים כמוקצים?
איך הגענו למצב שחבר כנסת מטעם ש"ס מעדיף שהבן שלו ישב בכלא ולא יתגייס?
איך לפתע המנהיג הרוחני החדש של ש"ס, הרב יצחק יוסף מצהיר - "אם יכריחו אותנו ללכת לצבא ניסע כולנו לחו"ל"?
הרי שהרב עובדיה לא התנגד כי בנו הרב אברהם יוסף יתגייס לצבא.
הרי שאהבת העם והארץ הייתה נטועה עמוק אצל הציבור הספרדי, אצל חכמיו בגולה ואצל הרב עובדיה יוסף, שהתבטא רבות באהבתו לארץ, לעם ולחיילים, לאחדות ולפשרנות.
לאן פניה של ש"ס החדשה והמקצינה?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
איידי (אסתר) נולמן, אחות במרפאת מאוחדת ביד בנימין, יילדה השבוע את תושבת היישוב באמבולנס, לאחר שהתבקשה לסייע באופן דחוף לכונן מד"א שהוזעק לביתה של היולדת, הסמוך למרפאה. האישה, בת 30 ובהריון מתקדם, חשה בצירים חזקים, שוחררה מוקדם יותר מבית החולים לאחר שנקבע כי אינה בלידה פעילה. כאשר הכונן חשש כי לא יספיק לפנותה לבית החולים בזמן, הוא פנה לאחות נולמן, שסיימה לאחרונה קורס מיילדות, וביקש את עזרתה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
דניאל פתח את דבריו וסיפר על האובדן האישי שחווה: "אמא שלי נחטפה ונרצחה, ואבא שלי, שמוליק ויס, נורה למוות. לאחר האירועים האיומים, נאלצנו לערוך לאמי לוויה ולהיפרד ממנה. בחרנו, למרות הכאב והטראומה, להמשיך לחיות ולחבר בין לבבות דרך המוזיקה.
ירשתי מהוריי את היכולת לראות את האור בתוך כל הקושי ואת הכוח להתחבר בעזרת המוזיקה. אני אסיר תודה על ההזדמנות לשתף אתכם ברגע מרגש ומיוחד זה, שבו אני סוגר מעגל עם פרויקט של דורון רפאלי ומירי אלוני, שתצטרף אליי לשיר משותף. נתחיל בשיר 'מוכרחים להמשיך לנגן,' שמסמל את האמונה שלנו שאין להפסיק את המנגינה, גם כשמיתרים נקרעים." המופע המלא שהתקיים על מרפסת ביתה ההרוס של משפחת וייס :
|
|
|
|
