93 רשויות מקומיות מבקשות להקים ביחד 14 אשכולות ישובים, מצפון ועד דרום.
15.08.17 / 23:58
במסגרת המהלך, חלק גדול מהפעילות המוניציפלית ייעשה במסגרת הרחבה של האשכול, בין האשכולות שהוגשו :נחל שורק, גדרה, קרית מלאכי, ברנר, באר טוביה .
משרד הפנים פרסם קול קורא וזכה להצלחה מרשימה במיוחד הצליח להוביל מהלך של 93 רשויות מקומיות, אשר ביקשו להקים יחד 14 אשכולות יישובים חדשים. האשכולות שיאושרו יצטרפו לחמישה אשכולות שכבר קיימים כיום, שבמסגרתם מאוחדים 57 יישובים.
המשמעות – 150 מתוך 257 הרשויות בישראל יותר ממחצית – רוצות שיתוף פעולה אזורי במסגרת מחוזות אזוריים.
בראש כל אשכול יעמוד מנכל וצוות במימון משרד הפנים שינהלו את שתופי הפעולה.
הרעיון של "אשכולות ישובים " מגיע מהמחוזות במדינות אירופה, שם פועלות רשויות מקומיות במסגרת מחוזות. שיתוף הפעולה מוליד כוח רב ליישובי האזור, ומשאבים, שהישובים הקטנים כיום, יכולים רק לחלום עליהם – כשהמרוויחים הגדולים הם התושבים. הפיילוט שהחל בצפון הארץ ובדרומה הוליד שותפויות מרתקות שהניבו מערכת חינוך ייחודית למדעים, מרכזים אזוריים לאנשים עם מוגבלויות בה נהנים יהודים לצד ערבים, מערכות היסעים משותפות, פרויקטים במיליונים לטיפול באשפה, בצפון ובדרום והיד עוד נטויה.
בין הנושאים לשיתופי פעולה אפשריים במסגרת האשכול ניתן למנות טיפול בתחום הפסולת והאכיפה הסביבתית, פעילות ספורט ותרבות, תכנון משותף של תחבורה ציבורית, תיירות, פארקי תעשייה, היערכות לחירום, מסגרות אזוריות לאוכלוסיות מיוחדות ועוד.
לדברי מנכ"ל משרד הפנים מרדכי כהן, "המשמעות העיקרית של ההתארגנות כאשכול היא מקסום המשאבים ברשויות מקומיות. יש יתרון חשוב לגודל, וכוחו של יישוב קטן אינו דומה לכוח הכלכלי של עשרה יישובים המאוגדים במטרה אחת – למשל בהקמת מוסדות חינוך מיוחדים, או אפילו תעסוקה. זה די טבעי שרשויות רבות מבינות את הפוטנציאל בעבודה המשותפת ובשיתופי פעולה כלכליים אזוריים"
הרשויות המקומיות שמבקשות להתאגד באשכולות מגיעות ממגוון רחב - מהצפון מרכז ודרום, רשויות חזקות וחלשות, יהודים ערבים ודרוזים, חילוניים גמורים ודתיים, שמבקשים לחיות ביחד ולשפר את השירות לתושב. אגב במשרד הפנים מקפידים על גיוון באשכולות: סוציואקונומי, דתי מגזרי ועוד. בקשות להקמת אשכולות הומוגניים נפסלים על הסף.
לאחר פרסום ה"קול קורא" במאי, יזמו ראשי ישובים שכנים מכל הארץ מפגשים, ליצירת האשכולות. לא כולם הסכימו על הכל, היו שסירבו, התנגדו, בחרו להיות באשכולות אחרים, אבל הרוב כאמור הצביעו בעד.
באזורינו הוגשה בקשה לאשכול שורק דרומי - נחל שורק, גדרה, קרית מלאכי, ברנר, באר טוביה.
שר הפנים אריה דרעי שיזם את המהלך להקמת אשכולות חדשים, ברך על ההיענות הרבה והרצון להצטרף לאשכולות, ואמר, כי עתידו של השלטון המקומי באשכולות. "חייבים לאחד כוחות למען שירות טוב יותר לתושב, בפריפריה במרכז ובכל מקום ברחבי המדינה".
מנכ"ל משרד הפנים מרדכי כהן אומר, כי המשמעות העיקרית של ההתארגנות כאשכול היא מקסום המשאבים ברשויות מקומיות. יש יתרון חשוב לגודל, וכוחו של ישוב קטן אינו דומה לכוח הכלכלי של עשרה ישובים המאוגדים במטרה אחת – למשל בהקמת מוסדות חינוך מיוחדים, או אפילו תעסוקה. זה די טבעי שרשויות רבות מבינות את הפוטנציאל בעבודה המשותפת ובשיתופי פעולה כלכליים אזוריים. במציאות הנוכחית, אין מקום ל257 הרשויות מקומיות הפועלות בישראל -כל אחת באופן נפרד, כאילו היו באמת עצמאיות.
במשרד הפנים מממנים את הקמת האשכולות בתקציב מיוחד, אבל הכסף הגדול לאשכול יגיע מיד עם הקמתו הרשמית. גם בקרב משרדי ממשלה וגופים ציבוריים אחרים, מכירים כעת בהזדמנות לפעול על בסיס שותפויות של הרשויות המקומיות, ומייעדים פרויקטים מיוחדים עבור אשכולות רשויות, ואף מקצים לטובתם תקציבים משמעותיים. כמו המשרד להגנת הסביבה, המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, משרד הכלכלה, משרד אנרגיה, משרד הרווחה, , הקרן לשטחים פתוחים ועוד גופים ומשרדים, עובדה שמוסיפה מוטיבציה לישובים להתאגד.
במשרד הפנים השלימו לאחרונה פעולות משפטיות ופרוצדוראליות שונות על מנת לבסס את פעילותם של האשכולות בתחומי הפעילות השונים ולשדרג את יכולותיהם ומעמדם המשפטי. בין השאר בוצע לאחרונה שינוי חקיקה, המסדיר צורת התאגדות מיוחדת עבור האשכולות כ"איגוד ערים מסוג אשכול רשויות". שינוי זה יעניק לאשכולות יכולות נרחבות בתחומי פעילותם ויסייע לתמיכה בהם על ידי משרדי ממשלה שונים.
במהלך החודשים הבאים יתקיים במשרד הפנים תהליך הערכת ואישור הבקשות, כאשר האשכולות החדשים שיוקמו יזכו לתמיכה מקצועית ותקציבית על ידי משרד הפנים.
