תושבת נחל שורק תובעת מעל למיליון ₪ מחברת ביו טכנולוגיה בבאר טוביה בטענה שנפגעה נפשית כשהמנהלת הישירה שלה כינתה אותה "טיפשה ושמנה"

בתביעה נטען כי ההתעללות כלפי העובדת כללה צעקות, קללות, התעלמות, השפלות מול עובדים נוספים, איומים לפגיעה פיזית וכן איומים כי תפוטר. הדברים נעשו על בסיס קבוע, על כל סוגיה שלא מצאה חן בעיני המנהלת, בין אם מדובר בעניין מקצועי או לאו. לעיתים המנהלת ראתה לנכון להתנצל על מעשיה אלו וזאת למרות שהוסיפה שאינה חייבת להתנצל לטענתה, מעשה שלא הועיל ולא שיפר את התחושות ואת פגיעתה של העובדת.

באחד הימים לאחר התעלמות של כשבוע לערך מצד המנהלת, פנתה התובעת למחלקת משאבי אנוש כדי להתלונן על התנהגותה של המנהלת. היא ציינה כי ברצונה לפתור את הבעיה אך עומדת בפני שוקת שבורה. מחלקת משאבי אנוש ציינה בפניה כי התנהלות המנהלת מוכרת ואינה תקינה שכן היא נוגדת את הכללים בחברה. העובדת ביקשה שלא יידעו את המנהלת על פנייתה בנושא למשאבי אנוש, פן תפגע וכך נסגרו הדברים.

ההתעללות הגיעה לשיאה כאשר כחודש מאוחר יותר הגיעה לידיעת המנהלת כי העובדת  העזה להתלונן על התנהלותה בפני מחלקת משאבי אנוש ותגובתה הביאה אותה לכדי התמוטטות אישית ונפשית.

פסיכיאטר, אשר בדק את העובדת קבע שהעובדת חשה מושפלת, חסרת אונים וחסרת הגנה וכי ביום האירוע היא  רעדה בכל גופה, בכתה, לא הצליחה לנשום וחשה כי משהו עמוק נשבר בתוכה. מאז אותו אירוע ובמשך מספר חודשים, העובדת לא הצליחה לתפקד באופן כללי:  החלה להסתגר בביתה, לא הצליחה לדבר, סבלה מהתקפי פאניקה חוזרים ונשנים, הקאות, רעידות, חרדות, מצבי רוח, חוסר ריכוז, דפיקות לב חזקות, נשירת שיער ולא הצליחה לישון בצורה סדירה.

 אז עברו כשנתיים וחצי ועדיין לא הצליחה לחזור למעגל העבודה.  לפני כחודשיים בית הדין לעבודה הכיר בפגיעתה כפגיעה בעבודה ומומחה רפואי מטעמה של התבועת קבעה כי היא סובלת מנכות נפשית לצמיתות בשיעור של 30 אחוזים.

לטענת בא כוחה, עוה"ד בנו גליקמן העוסק בתביעות בגין נזקי גוף ורשלנות רפואית,  מקום העבודה התרשל כאחראי  לאירוע  כיוון שנמנע  מיצירת סביבת עבודה בטוחה לעובדיו, היה  מודע להתנהלות המכפישה והפוגענית של המנהלת אך לא עשה דבר למנוע זאת. לכן המעביד אחראי לנכותה התפקודית והנפשית של העובדת. כתוצאה מכך, מתאמת הפטנטים  סובלת ממגבלות נפשיות משמעותיות,  אינה יכולה לתפקד ואף לא לצאת לעבודה ולהתפרנס בכבוד למחייתה.

העובדת תובעת לפסוק לה  פיצוי עבור הפסדי שכר, זכויות סוציאליות וזכויות פנסיוניות, כאב וסבל, עזרת הזולת וטיפולים רפואיים.

טרם הוגש כתב הגנה