מחאת הצעירים מעוטף עזה -"נמאס לנו משגרת הטפטופים והעפיפונים"

תלמידי כיתה י"ב מבית הספר האזורי שער הנגב, תושבי עוטף עזה החליטו להוביל מחאה ולהשמיע את קולם בפני העם והממשלה, ויחד לצאת למסע, שייצא מבית הספר ויעבור דרך תחנות שונות עד קו הסיום בירושלים.

הצעירים הפיצו  הודעה לחבריהם : "בחרנו לקחת אחריות וללכת משער הנגב לירושלים כמחאה אקטיבית. הרעיון שעומד מאחורי המסע הוא פשוט: נמאס לנו משגרת הטפטופים והעפיפונים. אנחנו דורשים שינוי ממשי, פתרון מעשי ועתיד טוב יותר".

למסע התגייסו תלמידים מעוטף עזה, בעיקר תלמידים המועצה האזורית שער הנגב המועצה האזורית אשכול מהעיר שדרות, מהמועצה האזורית חוף אשקלון ומהמועצה האזורית שדות נגב.

מדי יום התלמידים יצעדו בממוצע 20 ק"מ, עם ציוד בסיסי על הגב, ובסוף היום ילונו בנקודות שונות, שם יחכו להם חבריהם שיהוו "חפ"ק" עבורם. אמש סוכם סופית מסלול הצעדה על ידי הנערים, שקיבלו את ברכת ההורים שהבטיחו לסייע כל הנדרש.

הילה פנלון אמא של אחד התלמידים  וממארגני המחאה כתבה פוסט מרגש לכבוד המסע : 

"ג'ימי, בן אהוב שלי. הייתי בחודש תשיעי להריון כשהקסאם הראשון נפל אצלנו במושב. זה היה ממש במשק שלנו, בחולות הזהובים שמפרנסים אותנו ונותנים משמעות לעשיה שלנו ולקשר שלנו למקום המופלא הזה.

חודש אחר כך אתה נולדת. לא ידעת יום אחד של שקט. כשהיית תינוק, כשה"צבע האדום" היה מפלח את האויר (אז זה היה "שחר אדום") הייתי מרימה אותך, רצה לפינה שהחלטתי שהיא הכי בטוחה בבית ומגוננת עליך בגופי (אז עוד לא היה לנו ממ"ד). מהיום שלמדת ללכת, ידעת לרוץ לשם לבד. מעולם לא שאלת למה. זו היתה המציאות היחידה שהכרת. זו המציאות היחידה שאתה מכיר עד היום.

אחרי הקאסמים הופיעו גם המרגמות - אלו שאין להן כל אזעקה וצריך חוש שישי של דרומים בשביל לדעת שהן בדרך. אחר כך המנהרות ולאחרונה הצטרפו גם השרפות והעשן הבלתי פוסק. החולות הזהובים שלנו, הפכו לפיח. אחרי צוק איתן החלטתי שאני מפסיקה לשתוק. תמיד אמרתי בהרצאות שנתתי לבאי כל העולם שאני מדברת בשם הילדים שלי, שהם דור שלא יודע שיש גם אפשרות אחרת לחיים. אמרתי שאני מדברת לפני שיהיה מאוחר מידי לשנות. כנראה שאני, אנחנו, ההורים, לא הצלחנו להביא להכרה שככה אי אפשר ושהגיע הזמן ליצור שינוי.

עכשיו תורכם. אתה עכשיו בסמינר של שנת שירות. מתכונן ומתכנן להקדיש עוד ממיטב שנותיך, מעבר לחובה ולנדרש, למדינה הזו.

כשתחזור מהסמינר אתה ובני גילך תושבי העוטף תיקחו מאיתנו את המושכות ותובילו את הזעקה הזו שמשהו חייב להשתנות. שאחרי 17 שנה כבר אי אפשר יותר ביום ראשון אתה וחבריך, בני העוטף - הנוער הכי איכותי שהמדינה הזו אי פעם תוציא תחת ידיה - וזו לא קלישאה - תתחילו במסע שלכם, המסע לשינוי המציאות היחידה שאתם מכירים. אנחנו גאים בכם על החוסן. בהרצאות תמיד שאלו אותי "למה את לא עוזבת? " והתשובה שלי היתה שזה הבית, ובית לא עוזבים .

כי אם נעזוב הפסדנו את המערכה, ולנו, הישראלים, אין פריווילגיה להפסיד. אבל הייתי מוסיפה גם שכל זה נכון כל עוד הילדים שלי יכולים לעמוד בזה.

שהכוח היחיד שמחזיק אותנו אלו תעצומות הנפש שלהם. בזכותכם אנחנו עדיין יכולים להילחם על הבית הזה שבנינו ועל חבל הארץ המופלא שלנו. תצעדו בשבילכם, תצעדו בשבילנו, תצעדו בשביל ההווה שלנו, אבל במיוחד בשביל העתיד שלכם. אנחנו פה מאחוריכם, גאים עד בלי סוף ומעבירים אליכם את שרביט המסר - "לא עוד! "

הודעת התלמידים:

לנו תלמידי כיתה יב' ותלמידי בית ספר שער הנגב נמאס מהמצב הזה, נמאס לנו מה"טפטופים" ומהבלונים והעפיפונים, שמזמן הפכו לשגרת חירום ההזויה שלנו. אז החלטנו לקחת את המושכות לידיים ולצאת למסע רגלי אל ירושלים המסע מהווה מחאה אקטיבית שדורשת פתרון למצב. אנחנו מזמינים אתכם להצטרף אלינו ביום ראשון 4/11 מבית ספר שער הנגב, מדובר במסע ארוך לכן יש להצטייד בהתאם.

מקומות הלינה הם: רוחמה בלילה הראשון לילה שני לכיש לילה שלישי שריגים לילה רביעי צור הדסה

לפרטים ושאלות נוספות ניתן ניתן לפנות :

נבו דן- 0545453481 ניצן בן ששון- 0506911818 יער בייגל- 0544877035 אלון לוי- 0532825233 רועי רחף-0542184814