והם חשבו שלא נחזיק מעמד
20.08.18 / 16:36
24 שנה אני אומרת: "פתחת? תסגור. הפלת? תרים. לכלכת? תנקה". והוא מסתכל עליי במבט של "אחר כך". 24 שנה הוא שואל: "את לא יכולה לראות אותי נח, מה?", ואני לא מודה שהוא צודק
24 שנה אני מקודשת לו בטבעת ההיא שקנינו יחד ונגנבה לפני שנים על ידי ההוא שנכנס לנו לדירה ולקח איתו עוד כמה זיכרונות, אבל לא את הרגע ההוא, כשנטפנו זיעה תחת החופה בחום של אוגוסט וכרתנו את הברית הזו בינינו, שנישאר.
24 שנה אני שואלת "למה?" והוא עונה "למה זה סוג של גמל" ומרוצה מהיציאה הזו שמצחיקה רק אותו.
24 שנה אני שואלת "מתי אתה חוזר היום?" והוא עונה: "לא נמאס לך לשאול את השאלה הזו? מה את צריכה?".
24 שנה הוא חותך את העגבנייה על השיש ואני שואלת "למה לא על קרש חיתוך", ונאלצת לנקות את מה שהוא הבטיח לנקות אחריו.
24 שנה הוא שואל איפה... המשקפיים, המפתחות, הנעליים, המטען, השלט וכבר לא מחכה לתשובה.
24 שנה אני אומרת "פתחת? תסגור. הפלת? תרים. לכלכת? תנקה", והוא מסתכל עליי במבט של "אחר כך".
24 שנה הוא שואל רטורית: "את לא יכולה לראות אותי נח, מה?", ואני לא מודה שהוא צודק.
24 שנה אני מבקשת שבוקר אחד הוא יקום על קצות האצבעות וייצא מהבית בלי לעשות רעש והוא אומר בסדר, וממשיך לעשות רעש.
24 שנה הוא ישן בצד שמאל ואני בימין ואבוי למי שישנה לנו את הסדר.
24 שנה אנחנו רבים על השמיכה ומתעקשים לא לקנות עוד אחת.
24 שנה אני לא מבינה למה הוא מתעורר בארבע לפנות בוקר כדי לשים את מברשת השיניים בטעינה, והוא אומר שלא הכל אני חייבת להבין.
24 שנה שהוא שואל: "כמה נעליים את צריכה בארון?" ואני אומרת "אין לי מה ללבוש".
24 שנה אני שואלת "שמנתי?" והוא אומר "לא", ואני אומרת "שקרן" והוא אומר "טוב קצת", ואנחנו רבים.
24 שנה ואנחנו עדיין מתכננים את הטיול הגדול שנעשה בקרוואן מהקצה עד הקצה של העולם.
24 שנה מתוכן 21 שנות הורות שבהן הוא שואל "לא תלמדי שלא להתערב לי עם הילדים?", ואני אומרת "סליחה" וממשיכה להתערב.
24 שנה הוא חולם שיום יבוא ונלך יחד למשחק כדורגל, והוא עוד לא הבין שזה לא הולך לקרות.
24 שנה אני דוחפת אותו עם המרפק והוא לא מתייאש.
24 שנה שאנחנו כתובים בתעודת הזהות כבעל ואישה. היה לנו שיער בצבע טבעי על הראש, עור פנים מתוח והמון כוונות טובות לאהוב בחולי ובכל היתר, והשתדלנו, רוב הזמן.
24 שנה וכולם עדיין מרימים גבה לנוכח העובדה ששניים כל כך שונים הצליחו לשרוד עד עכשיו ביחד.
24 שנה יואל ולימור, לא תמיד בזה הסדר, לא תמיד מרוצים, לא תמיד שמחים, לא תמיד רגועים, לא תמיד ביחד, לא תמיד מבינים איך שרדנו כל כך הרבה יחד...
אבל וואלה - 24 שנה, שלושה ילדים, כלב ואותם הדברים בדיוק שלא הספקנו לנקות, לתקן, לסדר, לתכנן, לסיים.
אבל היי, מה הלחץ? יש לנו עוד 24 כאלה לפחות.
