איך הסתדר הקיבוצניק מנגבה עם גנבי המזוודות בברצלונה
19.08.17 / 18:54
מאיר מינדל הגיע לחופשה בעיר הספרדית בניסיון להתנתק מעט מחיי הקיבוץ. שם הוא פגש קבוצה של רוסים גברתנים, שוטר ספרדי שלא יודע אנגלית ואת איבנוב שאיבד את מדליית הזהב שלו. טור אישי
(באדיבות מיינט קיבוץ )
ספרד, לבי תמיד הלך שבי אחריך. דיברתי עם תמונותיו של אל גרקו בטולדו, רקדתי עם השוורים בסביליה ותופפתי בנעליי בגרנדה. רק בברצלונה עוד לא דרכה כף רגלי. לפני כשנה גמרנו אומר לבקר גם בך, עיר מופלאה.
יכולתי להלל ולשבח את יופיך, את הירקות שלך ואת הסגידה לבארסה. נכדי ביקש ממני כובע של ריאל מדריד, ובכל העיר חיפשתי קסקט עם כתובית זו והעליתי חרס בידי.
הפעם ניסיתי לנתק את ציפי זוגתי מן היורה הרותחת של חיינו בנגבה, והנה התרחש הפלא - למשך שבוע היא הצליחה לעקור את עצמה מחובותיה. ואני? השארתי לשבוע את עמדת "המנהל של המוזיאון הפתוח" בלתי מאוישת. זה הרקע להתרחשות, שהכתה שורש בלבי ונצרבה בזיכרון בכוויות עמוקות.
לאחר שבוע מקסים הגענו עליזים ומתרוננים לשדה התעופה. עמדנו בתור, ועקב בצד אגודל התקרבנו לעבר דלפקי הקבלה. מימיננו עמדה קבוצת רוסים גברתנים.
אולי היו אלה מתעמלים ואולי נבחרת מתאבקים בקרב מגע, רק המראה שלהם היה מרתיע ומאיים. מוטת הכנפיים (סליחה, הכתפיים) שלהם הייתה מרשימה, והם נראו מאוד כמו "המשכנעים - דמויות בסיפורי דיימון רניון".
התקרבנו אל השוטרת הספרדייה שאמורה הייתה לבדוק את דרכונינו, כשלפתע שמענו זעקה וקללות ברוסית: בלאד! סבולוצ'י!
כל העיניים הופנו לקבוצת הספורטאים, שנראתה נרעשת ובעלת עושר לשוני שאי אפשר היה לטעות בו. כדובר רוסית נתבקשתי לעזור להבינם. התקרבתי לחבורה, ושאלתי מה קרה כאן? במקהלה ענתה לי חבורת הגברתנים: "ברגע זה גנבו לאיבנוב את המזוודה!"
מטר שאלותיי ניתך על הקבוצה: "מי? מתי? איפה? מי ראה אדם חשוד?" בטרם זכיתי לתשובותיהם התחקיר שלי הופסק באחת ושוטר ספרדי הופיע משום מקום. כנראה שבזמן שלימדו בכיתתו אנגלית, הוא לא היה בשיעור. השפה האנגלית בפיו הייתה צנועה והוא בספרדית מהירה ניסה לאמוד את ההתרחשויות.
תדמיינו לכם את התמונה: אני מדבר איתו באנגלית של מוסדניק, מתרגם לרוסית, מעדכן את ציפי בעברית והשוטר לא מפסיק ללהג בספרדית. הצלחנו למצוא מילים משותפות כמו "מיליציה" ברוסית, "פוליס" באנגלית, "ז'אנדרמריה" בספרדית "ומשטרה" בעברית. המילה הבאה הייתה "צ'מודן" – מזוודה. "צ'ימידן" בסלנג רוסי בעברית, סוטקייס באנגלית, וואליז בספרדית.
לאחר דקות ארוכות של ניסיונות להבין איש את רעהו, החל המצעד אל חדר המשטרה בשדה התעופה. היה זה חדרון צנוע, שלא יכול היה להכיל את החבורה כולה.
היומנאי שאל בספרדית, שוטרת חמודה תרגמה לאנגלית, אני תרגמתי לרוסית וחוזר חלילה. בסופו של דבר הסביר היומנאי בשיא הסבלנות: "כן, אני מכיר את הנושא. מדובר בכנופיה של 'זאבים' הפועלת בזוגות. הם נכנסים אל אולם הנוסעים, חמושים במזוודות ריקות בגדלים שונים.
כשהם מבחינים בקורבן שלרגע הוריד את עיניו ממזוודתו, אחד מהם מתקרב ובשיא התמימות נעמד ליד המזוודה חסרת המזל. הוא מניח את המזוודה הריקה שלו ליד הנוסע הלא דרוך, ומרים את המזוודה המלאה בכל טוב - מזוודתו של חסר המזל.
"לאחר כ-30 צעדים עיניו פוגשות בשותפו לדבר עבירה, כשהוא רוכן על הרצפה ופותח לרווחה את המזוודה הריקה הגדולה במקצת ממזוודת הקורבן. המזוודה הכבדה נעלמת בקרביים של המזוודה הריקה, השותף מעמידה מיד על עגלת הנשיאה ומוציאה מתוך שטח אולם הנוסעים. כאשר הקורבן מגלה את העקיצה, מזוודתו כבר הרחק מעבר לגבול של שדה התעופה".
איבנוב שאג ברוסית - "מה עם הפספורט?! מה עם הכסף?! מה עם המדליה?! מה עם המתנות?!"
כך למדתי שאיבנוב הגברתן זכה במדליית זהב בקרב מגע. הוא ישב חפוי ראש ודמעותיו ניגרו על רצפת האולם. שנים התאמן, חיזק את גופו, התנזר מוודקה וממאכלים שומניים כמצוות מאמנו. והנה, כאשר ניצח בקרב המרכזי את המתאבק היפני וזכה במדליית זהב, קרה מה שקרה.
השוטר ניסה להרגיעו בספרדית, אך איבנוב הסביר לו שהביטוח שנעשה ברוסיה לא כלל את התכולה. מראה עיניי ומשמע אוזניי נחרטו בזכרוני, וכך למדתי פרק אודות גנבי המזוודות בברצלונה.
