שדה קרב: חקלאי עוטף עזה חוששים שאין פתרון אמיתי לטרור העפיפונים
13.05.18 / 20:13
ההפגנות על הגדר, וגם כלי הנשק החדשים שעפים מרצועת עזה והביאו להשמדת אלפי דונמים, מציפים מחדש את כל הפחדים בקיבוצים מהמבצעים האחרונים. ובכל זאת, החקלאים מקווים לטוב ומבהירים שאין בכוונתם להרים ידיים
בקיבוצים הסמוכים לעוטף עזה עוקבים במתח רב אחר ההפגנות ליד הגדר, ורואים בעיניים כלות את השדות הבוערים, תוצאת עפיפוני התבערה.
"ההפגנות מתקיימות בעיקר בסופי שבוע, והן לא משפיעות על השדות שלנו", מבהיר עופר וינר מכפר עזה, אחראי המים בענף השלחין של כפר עזה ומפלסים. "אבל את העפיפונים הם מעיפים כל יום, עשרות פעמים ביום, וזה כבר הפך לשגרה".
נשרפו אצלכם שדות?
"נשרפו לנו מאות דונמים של חיטה ושל גידולי שחת, ועדיין קיימת סכנה שיישרפו עוד שדות. אנחנו עורכים ספירה של הדונמים השרופים למס רכוש, אבל לא בטוחים שזה המספר הסופי.
"בשבוע הבא אמור להיות שיא ההפגנות, ולא ברור איך ייגמר כל הסיפור הזה. אני מאמין שרק אחרי שנקצור את כל החיטה ונכבוש את הקש והשחת, לא יהיה מה שיוכל להידלק. עד אז, כל עוד לא נמצא פתרון לעפיפוני הטרור, אנחנו סובלים".
לא קיים שום פתרון?
"לא שידוע לי עליו".
מובטח לכם פיצוי ממס רכוש?
"גם את זה אני לא יודע בדיוק. יש כל הזמן גרסאות שונות. אנחנו שומעים מעל גלי האתר ויכוחים בין שר האוצר לבין שר החקלאות, ואנחנו לא יודעים איפה בדיוק זה עומד. השמאים מגיעים אלינו, מודדים, מצלמים ומקבלים את כל הנתונים. בינתיים כסף עוד לא ראינו, אבל אני מקווה שיהיה בסדר".
למרות השרֵפות בשדות, שאחת מהן גלשה לתוך הקיבוץ, מציין וינר שהחברים והילדים בכפר עזה אינם מושפעים ישירות מההפגנות, אך קיימת דריכות ויש חשש מפני הבאות. "כשמתחילות להישמע יריות מכיוון הגדר", אומר וינר, "כל הפחד וכל המשקעים צפים מחדש. זה לא פשוט לחיות ככה".
מה יהיה?
"קשה לדעת. אני לא אופטימי כל כך. לא נראה שיש פתרון באופק, ונצטרך להתרגל לחיות במציאות כזאת של גלי הסלמה בעוצמות שונות. ידענו גם ימים אחרים, ועצוב שזה המצב כיום.
"אני רק יכול להגיד שכמה שהשכנים שלנו מעזה ינסו להציק ולהזיק לנו, הם לא מצליחים ולא יצליחו לשבור אותנו. הם לא ימנעו מאיתנו לעבד את השדות עד התלם האחרון, ואם צריך להסתכן - נעשה את זה כמובן בתיאום עם הצבא. אנחנו לא מתכוונים להרים ידיים, נהפוך הוא".
הילדים מושפעים
דרומה משם, בקיבוץ ניר עוז, נשרפו מאות דונמים של חיטה מעפיפוני תבערה בכמה אירועים, ועדיין לא סיכמו שם את המספר הסופי. "יש לנו הרבה חיטה על הגבול", מציין ניר מצגר, מזכיר הקיבוץ, "ואנחנו נמשיך לעבד את השדות עד התלם האחרון גם בשנים הבאות.
"אנחנו נמצאים מול חירבת אחזעה, שיש בה מחנה אוהלים גדול עם הרבה מפגינים. הם מעיפים הרבה עפיפונים ומצליחים לפגוע בחיטה היבשה. אנחנו רואים שהם מתפתחים עם העפיפונים האלה כל הזמן". ואכן, השבוע שמענו וראינו שנעשה שימוש בבלונים גדולים ממולאים הליום.
אין לצבא פתרון לבעיה?
"כרגע לא. הצבא עושה כל מה שהוא יכול במסגרת ההנחיות שהוא מקבל, ואפילו מעבר לזה. החיילים רצים עם מטפים ומחבטים כדי לעזור לחבר'ה שלנו לכבות את השרֵפות. זה מחזק את הקשר שלנו עם הצבא".
מצגר מציין שהקיבוץ מצפה לקבל פיצוי מהמדינה, בהיעדר כל פתרון אחר ליישובי העוטף שיאפשר להם להמשיך לחיות במקומם בביטחון ולהתפרנס מחקלאות. תשומת לב מיוחדת מפנים בניר עוז לילדים, שהעפיפון הפך אצלם מכלי משחק לכלי משחית מבהיל.
"לצערי הילדים מושפעים מהמצב בגבול", אומר מצגר. "אנחנו מגיבים לפחדים שלהם, מדברים איתם, ומטפלים בהם באמצעות גופי החוסן במועצה ובקיבוץ, שהצליחו לגבש את דרכי ההתמודדות. זה מזכיר לי את התקופה שבה ההתרעה לקסאמים נקראה 'שחר אדום'.
"היו ילדים ששמם שחר שהרגישו שיש לשם הזה הקשר שלילי, ולכן החליפו את ההתרעה ל'צבע אדום'. אין ספק שהמצב הזה קשה לילדים. המשחקים שלהם הופכים להיות סביב נושא הפיגועים".
כמה זמן המצב הזה יכול להימשך?
"קשה לדעת. כבר יותר מחודש העימותים מתרחשים ליד הגדר, ואנחנו שמחים שהצבא מתמודד עם זה בצורה טובה מבחינתנו. אנחנו רואים את הכפר ממול ואת כל ההפגנות, וזה מזכיר לנו את המציאות שאנחנו חיים בה.
"זו מציאות של קו עימות שבכל רגע יכול להתפתח פה משהו, גם אם אף אחד מהצדדים לא מעוניין בהסלמה.
"אנחנו גם מבינים שבצד השני יש מצוקה גדולה מאוד, ואנחנו יודעים שקל לדרדר את האנשים לעימותים כשיש מצוקה. אם יהיה פתרון שייתן להם איכות חיים טובה יותר, אני בטוח שלשני הצדדים יהיה טוב יותר".
ח"כ חיים ילין, תושב נחל עוז ולשעבר ראש מועצת אשכול, מספר שבמערכת הביטחון כבר יש כלים המסוגלים לנטרל עפיפונים. לדבריו, הוא נחשף לכלים אלו במסגרת חברותו בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת, וכן במסגרת תפקידו כיו"ר ועדת משנה לנושא כלי טיס בלתי מאוישים.
"אני לא יכול להרחיב בנושא הזה", הוא אומר, "אבל יש פתרונות. העובדה שלא מיישמים אותם היא הכשל. הכשל נובע מהעובדה שלקח זמן עד שנכנסה לתודעה ההבנה שהעפיפונים והבלונים הם נשק לכל דבר, נשק שגורם נזק.
"בזמנו קראו לקסאמים ברזלים מעופפים, ועכשיו חלק מהשרים קוראים לעפיפונים ניירות מעופפים. רק אחרי שנשרפו לנו 2,500 דונם של חיטה וחורש, מתחילים להבין אצלנו שזה מביא לנזקים גדולים".
ולא רק עפיפוני התבערה גורמים נזק. בשבוע שעבר מצאו מטיילים עפיפון עם מצלמה. הוא נפל באזור נחל הבשור לאחר שהתנתק מהחוט. הם הביאו אותו לילין, וזה מסר אותו לצבא. לדבריו מדובר בעפיפון ריגול, וגם אירוע זה העלה את המודעות לנזקי העפיפונים.
"הצלחתי להכניס למודעות שדין עפיפון תבערה כדין טיל, הן לצורכי פיצויים, הן לצורכי תגובה, והן לצורכי מדיניות", מבהיר ילין, "וכיום השרים כבר נשמעים אחרת. אני מקווה שבקרוב תשתנה המדיניות, ואז יפעילו את הכלים שיפילו את העפיפונים בצד של הפלסטינים או באזורים שלא יגרמו נזק בתוך מדינת ישראל".
צה"ל יפעיל את הכלים?
"כן. יש כבר כלים ברמה המבצעית, ואני מקווה שהם ייכנסו לשימוש בקרוב".
ילין מוסיף שעד למבצע עמוד ענן הגיעו הפלסטינים רק למרחק של 500 מטר מהגדר, אך לאחר מכן - בעקבות בקשת חמאס לעבד עוד שטחים - הותר להם להגיע עד למרחק 100 מטר מהגדר.
"עכשיו הם על הגדר גם עם עפיפונים וגם עם בקבוקי תבערה", הוא אומר. "אחרי שיסתיימו כל האירועים האלה, חייבים לחזור למצב שבו הם מורחקים מהגדר, ואז נוכל למנוע את כל השרֵפות ואת כל נזקי המהומות.
"העניין הזה מקובל על הקהילה הבין־לאומית, והעובדה היא שלמרות ההרוגים והפצועים הרבים בצד הפלסטיני, העולם שותק, כי כולם רואים את חציית הגדר ואת הבערת השדות, ואלו אינם מקובלים על אף גורם משפטי בין־לאומי".
