מפקד החטיבה הצפונית בעזה, אל"ם יואב ברונר, בטור אישי למען תושבי עוטף עזה לכבוד ראש השנה

זה להגיע לצבא ולא לדעת מתי בדיוק תחזור הביתה, כי המצב משתנה ברגע. זה לנסוע בג’יפ ממוגן לאורך גדר הגבול בין שדה חמניות, מקשת אבטיחים ומטע אבוקדו וזה לדעת ש״דרום אדום״ זו לא הסלמה אלא פסטיבל מהגדולים והיפים בארץ.

לשרת בחטיבה הצפונית זה לשבת על גבעה מוריקה ולצפות בשקיעה המרהיבה מעל עזה האפורה, זה לשאוף גז בהפרות הסדר השבועיות על גדר הגבול ולהתמלא גאווה בדרך חזרה לבסיס, כשעוברים על יד היישובים שעבורם אנחנו פה, עליהם אנו שומרים.
להיות חייל בחטיבה הצפונית זה להסתובב בין היישובים ולהרגיש את חום האנשים, לקבל תחושה כאילו הם מכירים אותך כבר שנים ולשרת עם תחושת גאווה, סיפוק, הערכה והוקרה בזכותכם, תושבי העוטף היקרים.

על פי המסורת היהודית, חודש אלול הנו חודש סיכום של השנה, כשבלב כל אדם מורגשת בתקופה זו כמיהה לשיפור, למצוינות.
המצוינות בצה״ל, באוגדת עזה ובחטיבה הצפונית מהווה ערך מוביל.
אנחנו, מפקדי וחיילי החטיבה הצפונית, פועלים ונמשיך לפעול למען ההגנה על תושבי המדינה וצפון העוטף בפרט אל מול האתגרים בגזרה ונלמד ונשתפר, על מנת לשמור את ידינו על העליונה תמיד.

ובנימה אישית, בתקופת שירותי הקצרה כאן, מצאתי דמיון רב לנוף ילדותי בעמק יזרעאל. זו זכות עבורי לשרת בחבל הארץ המיוחד הזה עבור תושבים שהם חלוצים וציוניים אמתיים, אנשים אכפתיים בצורה בלתי רגילה, וזו ההזדמנות עבורי לומר לכם תודה.

בברכת שנה טובה,
שתכלה שנה וקללותיה ותחל שנה וברכותיה,

אל״ם יואב ברונר, מפקד החטיבה הצפונית.