זיכרון והוקרה לאלי ברהום ז"ל, איש החינוך מאמי"ת באר טוביה
23.07.24 / 12:39
אלי ברהום ז"ל, תושב מושב שפיר מורה ומחנך אהוב בבית הספר אמי"ת באר טוביה, נפטר מדום לב בגיל 52, ימים ספורים לפני יום הולדתו. הוא הותיר אחריו אישה ושני ילדים . אלי היה מורה מסור ואדם יוצא דופן שהותיר חותם עמוק בלבבות תלמידיו ומוריו. דרך הטקסטים שכתבו עליו מנהלת בית הספר, קולגות ותלמידיו, ניתן ללמוד על אישיותו המיוחדת, המסירות שלו לתלמידיו ולמדינה, וההשפעה הרבה שהייתה לו על הסובבים אותו.
דיצה- מנהלת בית הספר כתבה :
אלי הוא מסוג המורים שאתה אף פעם לא תשכח, לנצח ייזכר בליבם של תלמידים ומורים כאחד.
לידו תמיד אתה מרגיש שהוא הדבר הכי טוב שקרה לך בחיים, הוא יהיה תמיד בשבילך בטוב וברע, גם שהוא יוכיח אותך או ירצה לומר שמשהו לא בסדר קודם כל הוא יזכיר את הדבר הטוב שבך, יזכיר לך כמה אתה אדם טוב.
שתלמיד שלו עשה מעשה לא טוב, הדבר הראשון שהתלמיד רצה זה את אלי לידו, וליד אלי כל תלמיד ידע שאלי מצפה לשני דברים: לומר את את האמת ולשאת באחריות המעשה.
לדעתי סוד ההצלחה של אלי כמחנך הוא היותו מוכוון לצמיחת תלמידיו, היה עסוק אך ורק באופן שבו הוא יוכל להצמיח אותם, היה מוכן להוריד את השמיים עבורם, בשקט שלו, בצניעותו, היה מוכן ללמוד בשבילם דברים שלא היו בהכשרתו רק כי התלמידים שלו היו זקוקים לזה וכך היה מסייע להם למלא את המשימות להם נדרשו.
שמדברים על המושג "מורה לחיים" המושג הזה מחוויר לעומת מה שאלי היה, אלי ראה את עצמו כאבא שמלווה את ילדיו, זוהי הייתה משמעות החינוך עבורו, גם בעבור חבריו לעבודה היה שם תמיד, תמך והקשיב ותמיד שאל "אני יכול לעזור במשהו?"
בתקופה המורכבת בה אנו נמצאים במדינה, אלי לקח חלק בשירות מילואים פעיל בחיל האויר, עבד סביב השעון וגם בתוך העייפות המוטרפת כל יום דאג לדבר עם תלמידיו ולוודא שכולם בסדר, הוא מאוד דאג למדינה, שצהל יימלא את שליחותו אף שהגיע כמעט לאפיסת כוחות בחיל האויר המשיך לתת ימי מילואים מתוך דאגה גדולה למדינה, אספר כי בימים הכמעט הכי מורכבים של המלחמה בהם אלי שהה בשירות המילואים , לאחר לילה ללא שינה הגיע ביום שלמחרת בבוקר ליום בגרות של תלמידיו כשהוא לבוש מדים רק בכדי לחבקם ולהזכיר להם אני כאן עבורכם, מאמין בהצלחתכם, אתם יכולים.
-
הילה בלשר-קולגה לעבודה:
אלי היה מחנך בנשמתו, היתה לו דרך מאוד ברורה
הוא האמין בהצלחת התלמידים. הוא האמין שכל תלמיד זכאי לקבל את מה שמתאים עבורו, הוא תמיד טען שהמערכת צריכה להתאים את עצמה בטיפול ובתהליך לצורכי התלמיד ולא להיפך דרך אחידה לא מתאימה לכולם!
הוא ייצר בתלמידיו תחושת שייכות ואכפתיות. והכל בשקט המיוחד שלו ועם הרבה כבוד
נהניתי מאוד לעבוד לצידו כקולגה, בכל שיחה הוא הוסיף לדיון דברי טעם מלווים בחוכמה גדולה, הומור מיוחד, תמיד היה זמין עבורי
הוא נגע בתלמידיו כמו במטה קסמים גם במקומות שאחרים לא הצליחו הוא הצליח.
הוא היה שותף פעיל ומעורב בכל העבודה והשינויים שנעשו בשנתיים האחרונות לטובת תלמידי אגף שחר בבית הספר מאחר וזה היה בנשמתו לעזור ולהוביל את התלמידים להאמין בעצמם ולייצר תחושת מסוגלות
מאחר והיה בעל רקע צבאי לא פעם הוא הכין את התלמידים לצו הראשון בזמנו הפרטי בשעות הערב על מנת שיגיעו מוכנים למפגש הראשון שלהם עם הצבא.
הנתינה הבלתי נגמרת שלו הייתה דרך חיים, גם בבית הספר גם בצבא וגם בקרב המשפחה...
הוא היה מסור בצורה מוחלטת לתלמידיו ולצורכי בית ספר, כל פעם שהיה חוסר מורה מייד התנדב להיכנס לכיתה ולהשלים את החוסר, תמיד אמר שהוא יכול ללמד הכל הוא רק צריך את החומר הנלמד... וכך באמת היה!
היום בביקור בשבעה הסתכלתי במחברת שכתבו לו התלמידים כולם קראו לו בשם "אבא אלי"... אני חושבת שזה מסביר הכל
-
יפית בש-מנהלת שכבה :
אלי היקר היה מחנך בשכבה של מחזור ס״ג וחינך את תלמידי כיתה י״א 8 היקרים.
איש שכולו לב ענק, תמיד דואג וחומל .
אלי הפך במהרה לסלע האיתן עבור כל כך הרבה תלמידים בבית הספר. תמיד ידע איך להתמודד עם המורכבויות הקשות, לפרק ולהכיל אותם, לחנך ולעצב מחדש. איש עקרונות שדיקלם מנטרה ברורה: ״המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו״.
״הילדים שלו״ - כך התייחס אליהם בכל הרבדים, והם ידעו כי הם יכולים לסמוך עליו, כי הוא שומר ומכוון אותם בצורה מיטבית.
היה באלי שקט פנימי אשר נסך ביטחון רב אצל הסובבים אותו.
תלמידיו ידעו כי הוא פועל ממניעים אמיתיים וטובים וכל רצונו הוא לקדם אותם אל עבר המטרה.
אלי תרם רבות לביטחון המדינה וככל שיכל לספר שיתף את תלמידיו והטמיע בהם פטריוטיות ואת אהבת הארץ. כל מי שהכיר את אלי ידע כמה הנפש שלו רכה, פגיעה, חומלת ואוהבת.
גם בתוך הצוות היה מסור ואהוב. הוא זיקק מצבים מורכבים ותרם רבות לגיבוש הצוות. המסירות שלו האין סופית, כמעט ללא גבולות לטובת ביטחון המדינה בשילוב הרצון העז שלו ליצור פה חברה טובה יותר ושוויונית ע״י כניסתו אל מערכת החינוך, כזו שרואה את החלש ומקדמת אותו ככל יכולתה, היא זו שאפיינה את מי שהוא באמת.
אלי יחסר לתלמידיו האהובים ולחבריו בצוות מאוד. הוא משאיר אחריו חלל גדול ואנו נעשה ככל יכולתנו להמשיך את דרכו החינוכית.
בתוך הצוות שלנו היה חשוב לך אלי, שנתייחס לכל יום הולדת, שננסה ליצור יותר הזדמנויות לחברותא ולגיבוש ואני מבטיחה לך שנשתדל לעשות כך.
תחסר לי זווית הראיה שלך לכל נושא ועניין, היכולת שלך לזקק את העיקר מהתפל וההתלהבות שלך מכל הצלחה קטנה של תלמיד אשר היא ענקית עבורך.
אלי אהוב- נוח על משכבך בשלום
-
ירין אביבי-תלמיד כיתת החינוך שלו:
אלי ברהום אבא שני לכל תלמידיו.
היחיד שהאמין בנו ולא וויתר לא אשכח את היום הזה שלא קמתי לבגרות ובאת להעיר אותי, מה הייתי עושה בלעדיך?
הערכים שהשארת אצלנו שכל תלמיד שלא למד סיים איתך שנה בהצטיינות, האופי שלך אופי של מנהיג, אבא אחד שאפשר לשבת איתו ולפרוק איתו הכל וזה ישאר אצלו ולא יצא לאחרים,
גם מחוץ לבית הספר היית מגיע לבקר אותנו, מתקשר, בודק שהכל בסדר, במיוחד בתקופות לחוצות כמו מלחמה, בתקופה הכי קשה במדינה שאתה הכי עסוק דאגת תמיד ומצאת זמן להתקשר, ולבקר.
הצלחתך כמחנך הייתה בלתי נתפסת לא כמו כל מורה אחר, לקחת מאיתנו רק את הטוב וידעת לאפס אותנו כמו שאף אחד אחר לא ידע.
הקשר שלך עם התלמידים ועם שאר בית הספר היה אחר, כולם ראו בך רק טוב, בן אדם שאפשר לסמוך עליו, שאפשר לדבר ולפרוק, כולם אהבו אותך אין אחד שלא
לימדת אותו איך לכבד לשתוק כשצריך.
היינו רוצים לעשות בפינה שלך שהיית מחכה לנו כל בוקר לאפס אותנו לפני שיעור ראשון פינת הנצחה עם תמונה שלך ספסל ועציץ כי כולנו ידענו כמה אתה אוהב פרחים.
עזרת לכל כך הרבה תלמידים, בזכותך עברנו הכל גם אם לא בהצטיינות אבל עברנו.
אוהב מלא, אלי תחזור
ירין אביבי.
