"הפער העצום בקבלה להייטק בין הפריפריה למרכז – בלתי נסבל"
05.04.22 / 13:27
כך טוען שגיא בר, מנכ''ל המרכז לחינוך סייבר, זרוע של קרן רש''י. לטענתו - לילדי הפריפריה יש רק 25% סיכוי להגיע להיי-טק, לעומת ילדי המרכז. את הדברים הללו אמר בר בכנס VMware vForum 2022 השנתי, שנערך השבוע.
בר, זוכה פרס ביטחון ישראל ויזם חברתי, דיבר במסגרת פאנל "מובילים שינוי", אותו הנחה ניב רז, CTO בחברת VMware ישראל. בפאנל השתתפו מובילי שינוי חברתיים בישראל, ביניהם גם אל"מ (מיל') טליה גזית, לשעבר מפקדת ממר"ם וכיום שותפה בקרן PWC ושרה טנקמן, יזמת ומנכ"לית קרן בריאה לקידום זכויות נשים ולטיפול הוגן ושוויוני לנשים ישראליות במערכת הבריאות.
"נדרש לעשות שינוי על מנת שכל ילד שגדל במעלות, קריית שמונה, או אופקים, יוכל להיות חלק מהיי-טק המקומי'' אמר בר והוסיף - ''שינוי נוגע לתפישה ודורש סביבה שתתמוך בו. מדובר במסע אל השינוי, והוא לא מסתיים ביום אחד. מסע לשינוי כולל שכנוע, רתימה, חיבור תפישת עולם והמון טכניקות, אשר תומכות באותו שינוי".
לדברי טליה גזית, "אחד האתגרים בביצוע השינוי – אנשים. ארגון שנשאר באותו הלך מחשבה, לא ישרוד במציאות הנוכחית. מי שמוביל את השינוי צריך לזהות את העוצמה של כל אחד ואחת ולתת להם את המקום. אם מנהלים יבינו גם את הפחדים מהטכנולוגיה וגם את המוטיבציה שהיא יוצרת, הם יוכלו להניע את העובדים שלהם".
כאמור, גזית, הובילה שני שינויים מהותיים: "הראשון היה בצבא. הייתי בין מובילי פרויקט המעבר של צה"ל לענן. מדובר במהפכה שמסייעת להוריד את ה IT לשטח ושכל המפקדות מקבלות את כל המידע הרלוונטי להן. הן מקבלות תבונה מבצעית בצורה מדויקת, בפרקי זמן קצרים ועם מינימום משאבים. השינוי השני היה בהובלה של הטמעת מערכת שו"ב מרכזית בבתי החולים, עם תחילת מגיפת הקורונה. המהלך בוצע ביוזמת חטיבת המרכזים הרפואיים במשרד הבריאות. המשימה של הצוותים הייתה לתת מענה לעלייה הדרמטית במספר חולי הקורונה בתחילת הגל הראשון, שהתאפיין באי ודאות. גיבשנו פתרון שמבוסס על אימוץ מהעולם הביטחוני לעולם הבריאותי".
שרה טנקמן, יזמת ומנכ"לית קרן בריאה, אותה הקימה לפני חמש שנים ושמה לה למטרה להיות שדולה לקידום זכויות נשים במערכת הבריאות. טנקמן הקימה את הקרן בעקבות אסון שחוותה – לידה שקטה של תאומים. "בתור מטופלת", אמרה טנקמן, "חוויתי דברים לא פשוטים. כאשר נשים וגברים מתלוננים על תסמינים מסויימים – הנשים זוכות ליותר חוסר אמון. זה מסב סיכון עד כדי מוות. מטרתי היא לוודא שנשים מקבלות מענה לצרכים שלהן במערכת הבריאות. מדובר בשינוי בהקשר של בעיה חברתית עמוקה, הקשור להיבטי מגדר בעולם הרפואה, ולכן קשה מאד למדוד אותו. המערכת הרפואית מבינה שיש להתייחס לנשים המטופלות אחרת ולכן עליה לצאת מאזור הנוחות שלה. את הנשים היה פחות קשה לרתום לשינוי".
