מגירת הזיכרונות: האם אפשר לעצור את הזמן?

״וואי, איך הזמן עף״

״הזמן טס לי״

״הרגשתי שדקה היא נצח״

אנחנו חווים זמן בצורות שונות, בהתאם לסיטואציות אותן אנו חווים. לפעמים הזמן עף לנו ולפעמים הוא עוצר מלכת. בשביל להתחיל את המסע הזה, נדייק בעובדה אחת משמעותית. הזמן הוא קבוע! מה שמשתנה היא החוויה שלנו.

הזיכרון שלנו הוא אין סופי, אולם נטיית המוח היא להישאר מאורגן ולרכז נתונים וחווית לתיקיות מסודרות. על מנת שנוכל לתפקד בצורה מאורגנת אנחנו צריכים לפתוח מגירה מסוימת ולשלוף ממנה את המידע שנחוץ לנו. בשפה מקצועית זה נקרא ״שליפה״.

מחקרים מצביעים על כך שבמהלך החיים, עקב ריבוי נתונים, הזיכרונות, החוויות הופכות להיות כמו גוש אחד. אם במגירת הזיכרונות היו לנו כמה דפים נפרדים לזיכרונות שונים – לאחר שנים אין דפים כי אם גיליון אחד ארוך ואין סופי של נקודות זיכרון. באגודה הפסיכולוגית הבריטית מציינים כי דחיסת אירועים וחוויות דומות למקשה אחת היא הגורם לתחושת הזמן המואצת.

למעשה, ככל שאנו מתבגרים יותר כך יש לנו יותר ויותר חוויות שחוזרות על עצמן. המוח שלנו, באופן מסודר מצוות זיכרון אחד לדומיו ובכך לא מאפשר לזכור כל אירוע כחדש.

חוקרים שונים ניסו להבין מדוע אנחנו, באופן אינסטינקטיבי, מקשרים כל דבר לאחר ובכך מצמצמים את תחושת החוויה המיוחדת לכל אירוע בפני עצמו. אחת הסברות היא שכאשר אין לנו משהו חדש אנחנו מתייגים אותו במקום עם הקבוצה הדומה לו. שנית, אנחנו ״מדלגים״ על חוויות הכאן ועכשיו ולא נותנים להם מקום כדבר מיוחד וחדש. נטיית הלב של כולנו (רובנו) היא להגיד ״אני יודע״, ״אני מכיר, ״שמעתי על זה כבר״ - גישה זו לא מאפשרת לנו לקבל מידע חדש והכך אנו מצמצמים את עוצמת החוויה והלמידה.

כאשר המוח שלנו מקבל אינפורמציה חדשה, נוספת, בעלת חשיבות, הוא מחפש לאן לשייך אותה. מאחר והחוויה היא חדשה' היא עומדת בפני עצמה ובכך מאפשרת לנו לחוש כי הזמן לא טס, כי אם לכל רגע הייתה משמעות גדולה בפני עצמו. לדוגמא, כל יום אני הולך למועדון החברים. השבוע טס לי ואני לא מבין איך זה עבר כל כך מהר בלי שהספקתי לעשות משהו. על מנת ״לעצור״ את תחושת הזמן הטס עלינו ליחד כל יום במשהו חדש. למשל, אם במועדון החל חוג חדש שטרם ניסיתי… אם יש קבוצה שמשחקת משחק שטרם הייתי חלק ממנה או, אולי, אצטרף לקבוצת האפייה או אבקש להעביר יום אחד באקטואליה…

כל התנסות חדשה ויוזמה מעשירה את המוח שלנו בחוויות שמאפשרות לנו לחוש כי הזמן לא ״טס״ כי אם מתמלא בתכנים וגירויים חדשים.

תחושת ״הזמן הטס״ היא תחושה קשה של חוסר משמעות. לרוב נחוש כך כאשר הימים יעברו ללא ריגוש, למידה, התנסות או חוויה חדשה. כל חוויה, קטנה כגדולה מבורכת. תנו גם לדברים הבנאליים, היומיומיים לרגש אתכם ולהיות נוכחים בחייכם. אל תוותרו לעצמכם ומלאו את יומכם בתוכן ומשמעות.

יעל חביב - מפגשים ברומו של גיל. הרצאות, סדנאות, ייעוץ זוגי ואישי. ניתן ליצור קשר במייל, בפייסבוק  או בטלפון 050-6803313.