בין המכתבים של פעם להולוגרמה
12.01.19 / 22:48
השבוע נברתי בארגזים ישנים שהיו במחסן (שהתגלו לאחר מעבר לדירה החדשה).
לפתע נגלתה לעיני קופסא ובה מכתבים ישנים, מאוד ישנים – משנות הטיפש עשרה לחיי עד לתקופת הטירונות וקורס המכים.
מבלי משים קראתי אותם אחד, אחד לתוך הלילה. אולי מאות מכתבים שקיבלתי מנערות ומחברי נפש. כל מכתב מספר עמודים. וכל עמוד צבוע ברגש.
נזכרתי שפעם היינו מקבלים בשורה מרגשת שהנה הגיע אלנו מכתב.
היינו פותחים בשקיקה את המעטפה שהגיע מאי שם ובולעים כל מילה.
מכתב היה מכתב, עם הרבה מסר ורגשות מתפרצים. היו שולחים אותו ביום ראשון ואם היה לנו מזל...ביום חמישי הוא היה מגיע (בתנאי כמובן שהוא נשלח מישראל).
היום המסר הכתוב, אשר עובר בפחות משנייה, השתנה מהקצה לקצה....
תוך שאני מהרהר – אייך העולם השתנה לו, אני ממשיך וקורא במכתבים המאוד ישנים וחווה את פרץ הרגשות של הנערות מרחבי הארץ והעולם. האגו מתנפח, אבל אין למי להראות... ואין על מי לעשות דאווין... כולם כבר ישנים.
חבל, כמה רציתי להתרברב: "תראו איזה תותח היה אבא...".
טוב, נשמור את המכתבים ליום מן הימים שיהיו לי נכדים ואז... - כאשר הם ירצו לפתח מערכות יחסים מורכבות עם נערות...אגיד להם: "בשביל מה יש לכם את סבא??!!".
כשאנסה לייעץ להם...הם בוודאי יגחכו ויגידו:" חחחח, מה אתה מבין סבא???" .... "מה אני מבין???" "חכו רגע!"
ואז אלך לארגז ואשלוף את המכתבים של נערות מצרפת, שוודיה, פלורידה ומרחבי ישראל...ואצהיר ביהירות: "כל אחת מהן זה כיבוש שהושג באומנות! סבא שלכם היה דון ז'אן! .... מי זה דון ז'אן אתם שואלים..??" אהההה... הוא היה תותח!.
למה אתם אומרים שהעולם השתנה? שום דבר לא השתנה בכל הקשור לנושא שבינו לבינה...
טוב אולי מתקופת שלמה המלך שכתב: הִנָּךְ יָפָה--עֵינַיִךְ יוֹנִים.....". היום ישלחו אותו לאשפוז על מילים כאלו ואחרים שכתב (על שני שדייך כשני עופרים...). מה שאתם ושלמה המלך צריכים לדעת, זה שהכול פסיכולוגיה של הפוך על הפוך – כך זה היה אז וכך גם היום!
במקום לאמור "ומום אין בך" (כמו שהוא כתב בתהילים) צריך למצוא לגברת כמה פאקים...כדי לשמור על האתגר.
דעו לכם נכדים, שמאז שאני הייתי נער שכותב ממש על גבי דפים שלמים, דור ההורים שלכם השתכלל מאוד - הם כבר כבשו את הנערות באמצעות שאלות מתוחכמות כמו:" ערה?" כשהשיחה קלחה הם נסחפו עם ביטוים כמו " פחחחח". חחחחחחחחחח זה היה צירוף של אותיות זהות עם משמעויות רבות שלא תבינו...
פעם זה לא היה כמו היום שניתן להעביר מסרים באמצעות בינה מלכותית וטלפטיה - בדור ההורים שלכם היה ניתן להביע רגשות רק באמצעות הסמיילי (מחייך,עצוב, קורץ או עצבני).
לכל סוג של רגש היה פתרון על המקלדת... "מה זה מקלדת אתם שואלים?"..... אההה מקלדת זאת הייתה קופסא כזאת מפלסטיק עם הרבה אותיות. היו לוחצים עליה עם האצבע...הלו, הלו...מה אתה מעקם פרצוף נכד? גם עם הטכנולוגיה שלכם אני יכול להסתדר...!
יודע מה?! תעביר לי בהולוגרמה את הבחורה שהתלהבת ממנה שלשום ואני אראה לך אייך היא מתנהגת בדיוק כמו חווה בגיהינום.
אל תדאג לא אגיד לה" הנך יפה הולגרמתי...".רק אבהיר לה, שהגם שהיא תוכנתה ע"י המיילד/מעצב העל בהשקעה של חצי מיליארד ביטים... אין לה סיכוי מול סבתא, שנולדה בלידה טבעית.
תן לסבא 10 שניות ואז תראה שכל הבחורות אותו דבר. גם אם הן הולוגרמות.
טוב לאן אתם הולכים? חכו רגע! תקראו את המכתב של ההיא מרמת גן... לפחות רק את העמוד של... או את השורה בה ההיא שמתארת אייך שלא נרדמה כל הלילה ועל הדמעות... תראו שנייה איזה מכתב מושקע: עם השפתיים שלהן שמוטבעות באדום על הנייר והלבבות...ו...
הם הלכו.. אין סבלנות היום לצעירים לקרוא שלוש מילים כדי לעשות נעים באגו לסבא...
אשתי! תלחצי שנייה על הכפתור ותעלי את החבר'ה על המסך (אה... סליחה על ההולגרמה)..בא לי לעלות איתם דאחקות...
לפחות משהו טוב יצא מהטכנולוגיה של היום...
כל החבר'ה באים תוך 2 שניות ולא צריך להגיש כיבוד, לנקות אחרי ולעשות כלים (כמו פעם) -
הכול נהיה בכיאלו...
טוב אולי חסר החיבוק...
