יובל ונועם רביע הי"ד תושבי ישע שני אחים שחגגו במסיבה "פסיידאק" ונרצחו בידי מחבלים
אלדה נתנאל
25.10.23 / 21:31
להאזנה לתוכן:
תגים:
יובל ונועם רביע
יובל ונועם רביע, שני אחים מהמושב ישע, יצאו יחד למסיבת הטבע "פסיידאק" שהייתה ביער נירים בשמחת תורה מרחק עשר דקות מביתם. במתקפת הפתע של חמאס הגיעו המחבלים גם אל המסיבה הזו. יחד עם יובל הייתה גם ארוסתו נוי זעפרני הם נרצחו באכזריות . יובל ונוי היו אמורים להתחתן עוד מספר חודשים. יהי זכרם ברוך
מכריהם סופדים להם
יהל בן אלישע
יובי ונומזי בני דודים אהובים שלי,
עוד אתמול כשהגיעו אליי הבשורות המזעזעות האלה רציתי לכתוב עליכם, אבל חשבתי איך זה יעזור לי בכלל ואיך אין באמת מילים שיתארו אתכם.
אז במקום זה פשוט ישבתי, והדמעות והזיכרונות צפו מאליהם.
זיכרונות שלי ושלכם כשהפרשי הגובה שלנו עוד היו לטובתכם, ואיפשרו לכם לקחת אותי על הכתפיים ולרוץ איתי בכל חצר הבית שלכם כמו פיראט שלוקח שלל, זיכרונות שלי מתבגר קצת ומתחיל לשבת איתכם מסביב למדורה ולדבר אתכם אקטואליה, על היקום והחיים עצמם, אחרי שפירקנו רפת שלמה בטקס על האש, לחלוק איתכם אנחת שובע אחרי ארוחות חג, להחליף סיפורים ובדיחות מטומטמות של כל אחד עם החברים שלו (נומזיייי נתק תתוכיםםםם), ועוד כל כך הרבה רגעים מדהימים שלי איתכם ביחד ועם כל אחד מכם בנפרד.
מוזר לי להודות שיחד עם העצב האינסופי שנחת עליי, אני גם שמח. שמח שהייתה לי בכלל את הזכות להיות חלק מעולמכם ולשאוב מכם ככ הרבה השראה, חום, אהבה וידע (אסיר תודה ליובי שהכיר לי את אמאף דום זצ״ל), שמח שהיו לי בני דודים עם לב כל כך טהור, תמיד מצחיקים את כולם, תמיד אהובים, מוכשרים בכל פאקינג דבר שנגעתם בו.
ואולי הסיבה שאני כן מפרסם את הפוסט הזה בסוף היא כי פשוט בא לי לצעוק את זה, שכל העולם ואשתו יידעו איזה אנשים נדירים וחד פעמיים העולם שלנו הפסיד.
אז במילים אלו אני צועק שמחה, ועצב, ובעצם כמו כל אדם בעולם, אני צועק את שחסר לי, ואתם חסרים לי ברמות שאני לא יכול בכלל לתאר.
תודה לכם על מי שהייתם ומה שהייתם, ועל הטוב והאנרגיה האינסופיים שהבאתם לכל מקום שהלכתם, אני ושאר משפחת בן אלישע לא נשכח אתכם בחיים, ומבטיחים שנהיה חזקים בשבילכם, יהי זכרכם ברוך
-
דור בן אלישע
אתמול 7:29 בבוקר 10.10.23 בדיוק שפקחתי עיניים אבא צלצל אלי והודיע לי ששני בני הדודים שלי יובל ונועם רביע (שנעדרים מיום שבת) נרצחו.
אני לא מתאר לעצמי מה עבר עליכם בשעותכם האחרונות.
יובל ונועם שרק חיכיתי לראות אתכם, לעשות שטויות איתכם, לדבר איתכם, לשבת ביחד בחגים, לספר, להצחיק, אינם עוד.
מאז אני רק רוצה לספר עליכם לכולם, אבל אני לא מסוגל, אני לא ממש מצליח לדבר כבר 4 ימים אז אני כותב כי אני חייב לפרוק.
יובי יקיצה טבעית שלי.
הבן דוד הכי קרוב לגילי, מגיל קטן אנחנו ביחד מהימים שהיית בא למשחקים שלי באשכול ומספר לכולם על דינוזאורים וממשיך לימים שהייתי מבלה אצלכם במושב שבו כתבנו תשיר "אני רואה תפתח של צוחר" שבו היית ילד, עד לימים שהפכת להיות גבר גדול שאני עושה חיקויים שלו בשיעורי שחייה(כמה צחקנו מיזה אה?).
אוי כמה צחקנו ביחד, כמה דיברנו על היפ הופ ומוזיקה רק בחג האחרון סיפרת לי שהציעו לך לנגן במסיבה משום מקום ושתעשה את זה כי היית אומן בנשמה!
שנון במידה בילתי מובנת, צייר בחסד, וראפר איך ריפראפנו ביחד כולם ובחג האחרון והתלהבתי ממך שצלחת את כל הבית בשיר של דר' דרה. כל שטות כל משפט שנינות הייתי מחכה לראות אותך כדי לספר לך עליה כי ידעתי שאתה תבין.
איזה ערב היה לי ולך בחתונה של אחותי ערב שרק אני ואתה יודעים מה הלך שם.
צחקנו עד כאב, אכלנו טוב ביחד, אהבנו בגדול וכאבנו ביחד. עוד אלף מילים לא יסבירו מי היית.
אני אתגעגע אלייך נורא.
נומזי גון גונס שלי
החלפתי לך חיתולים שהיית תינוק, איזה בן אדם מיוחד היית, למרות שלא היה לך תמיד קל, תמיד שמחת ותמיד שימחת בכל מקום! בחתונות של המשפחה קמתי לרקוד רק בגללך ובגלל האנרגיה המופלאה שלך.
איזה כייף שזכינו לעוד מנומזי בשנה וחצי האחרונות שהיית שותף של אחי בדירה וכל שישי היינו רואים אותך. בארוחות היינו ישר מדברים על UFC ומה היה ומה יהיה, חיכיתי לשיחות האלה איתך,לשטויות שלנו בשישי, איזה חיבוקים היית נותן לי כמה אהבתי להתחבק איתך.
יש לי מנהג שבימי הולדת של חברים אני בדרך כלל שולח הודעות קוליות עם ברכה מצחיקה מהלב שעושה טוב. השנה ביומולדת אתה עשית לי את זה, מעולם אף אחד לא שימח אותי ככה ביומולדת! ועשה לי טוב על הלב כמו שאתה עשית השנה (ממש לפני חודש),
מעולם לא אמרתי לך את זה ואני רוצה שתדע את זה.
אני רוצה להגיד לך תודה אהוב שלי תודה!! הזכרון הזה ישאר איתי לעד! איזה לב גדול היה לך.
צחקנו עד כאב, אכלנו טוב ביחד, אהבנו בגדול וכאבנו ביחד. עוד אלף מילים לא יסבירו מי היית.
אני אתגעגע אלייך נורא
יובל ונועם אהוביי הבנתם אותי בלי מילים, לא הייתי צריך לשנות, להתנצל או ליפייף לידכם דם מדמי.
הייתם חלק מרכזי בפסיפס של שבט בן אלישע, חלק מרכזי!!!
שבט בן אלישע לעולם לא יחזור להיות מה שהוא היה.
הייתם חלק מרכזי מהלב שלי
וגם הלב שלי לא יחזור להיות מה שהוא היה.
אתם לא יוצאים לי מהראש, אני קם איתכם כל בוקר והולך לישון איתכם בלילה.
ועדיין לא מסוגל לדבר עליכם.
לחנה, ז'וזו ומאיה אנחנו איתכם, כואבים את כאבכם עד הטיפה האחרונה אנחנו ביחד ולא עוזבים, אנחנו משפחה ואני אוהב אתכם בכל עצם מגופי.
אני מתגעגע. המון. המון. המון. מרוסק. לרסיסים. קטנטנים.
אין לי את מי לחקות יותר.
תנוחו בשלום בגן עדן.
השם יקום דמכם!
-
שחף
את נועם הכרתי בצבא, בבה"ד 20. נשבע שאני אפילו לא זוכר אם זה היה בטירונות או בקורסים לאחר מכן.
הקליטה שלי בצבא לא הייתה קלה, הייתי עצוב ומתוסכל, לא רציתי להיות שם, רק בכיתי והייתי הסיוט של כל מפקדת.
ואז פגשתי את נועם, דיברנו בעיקר על מוזיקה, קצת ישראלית קצת מטאל ועל כמה אנשים משותפים שמסתבר שאנחנו מכירים. פתאום לא היה כ"כ נורא, פתאום עלה חיוך על הפנים שלי.
לא שמרתי על קשר עם נועם, לא הפכנו לחברים לאחר מכן.
חשוב לי שהמשפחה והחברים שלו ידעו שברגע מסוים בחיים גם אם קטן נועם היה נקודת אור בחיים שלי, נקודת אור בחייו של איש זר לחלוטין. מבלי לעשות משהו מיוחד או להתכוונן אפילו, הוא פשוט היה הוא.
תדעו שהיה לכם כ"כ הרבה מזל שהוא היה חלק מחיי היום יום שלכם.
אני משתתף בצערכם.
תנוח על משכבך בשלום.
-
מדלן סויסה
לא לסוף כזה ייחלתי...לא לסוף כזה פיללתי
נומי ויובי,בחייכם ובמותכם לא נפרדתם,הייתי אופטימית עד היום בבוקר,הרי אתם כבר מוכרים כמשפחה שכבר נפגעת פעולות איבה...היה לי שיח עם אלוהים,האדרתי אותו ושיבחתי אותו על היותו גדול,אמרתי אלוהים לא נותן מכת ברק פעמיים,אז אמרתי...מסתבר שהוא נותן ואפילו שלישית,לא נכנסת לחשבונות שמיים...רוצה שמותכם ומותם של כל המאות הרבות לא יהיו לשווא,רוצה שעזה תבער,שהיא תמחק...רוצה להיות שמחה לאידם,מתתם מות קדושים,נרצחתם כצאן לטבח על לא עוול בכפכם,בטוחה שמקומכם בגן עדן...לכו תייפו את הגן המדובר,תשלחו כוחת להורים הנדירים שלכם ששידרו אופטימיות עד אין קץ וחיכו לחזרתכם.תשלחו כוחות למאיה שתשמור עליהם כאן ככל יכולתה ,השם יקום דמככם.
אדוני יקום דמם,אדוני הוא נחלתם..
אדוני נתן,אדוני לקח,יהא שם אדוני מבורך,תהא מנוחתכם כבוד אהובים שלנו
-
אדיר אלימלך
בצער ענקקקקק ולב שבור לרסיסים אני מודיע על מציאת הגופות של יובל רביע ואחיו נועם אמלללה אני בטריפ של העולם הדפוק הזה!!!!
זכיתי לחוות את האושר הפנימי והענק שיש לנפש שלכם להציע לעולם הזה, שברנו יחד רחבות מאושר ושמחה, צבענו את השחור באין ספור צבעים מימדים... ה' יקום דמכם אחים שלי יפים שלי אין ספור לעוצמת המילים שיש עוד לומר אתם בליבי ונפשי לעד!
אני אתגעגע לאינטלגנציה המטורפת, השנונה והמצחיקה שלך, ידעת להבריק באלפית השנייה לשלוף משפטי עוצמה מפוצצי צחוק ואף חוכמה, אתה אמן גדול ויעידו זאת כולם.
סליחה אחים שלי, אבל עכשיו צריכים להיפרד לתמיד, מבקש את סליחתכם אם באיזו צורה אמרתי או עשיתי.
אלו הרגעים האחרונים שלי איתכם בפסיידאק, מי ידע שזה הסוף ?!?!?!?!?!?!??
-
קובי כהן
יובלי, לב זהב עם חיוך מלאך.
פגשתי אותך לפני שבוע בסופר, נתתי לך חיבוק וחשבתי לעצמי שוב כמו בכל פעם בחיי שפגשתי אותך, איזה ילד מתוק הוא, מאז ומתמיד מאיר פנים מחייך לכל אדם, עם חיוך נצחי שקיבל מאבא ג'וג'ו רביע , חבר הפייסבוק שלנו שרועדת לי היד מלתייג אותו.
יובל, אני מתבונן בתמונה שלך והלב נשבר, עליך ובעיקר על ההורים, איזה אסון כבד, למה שניכם יחד, למה ריבונו של עולם?
יובל ונועם הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִם בְּחַיֵּיהֶם וּבְמוֹתָם, לֹא נִפְרָדוּ; מִנְּשָׁרִים קַלּוּ, מֵאֲרָיוֹת גָּבֵרוּ
תחייכו אלינו מלמעלה ותאירו עלינו את העוטף כפי שעשיתם בחייכם עם החיוך הקסום והנצחי שירשתם מאבא, ותשמרו עלינו ובעיקר על אבא ואמא היקרים, תאירו את דרכם ולו עבור אחותכם שנשארה, תבקשו רחמים על כולנו, כי הכל חשוך כאן כרגע.
נוחו על משכבכם בשלום, נזכור אתכם לעד ילדים מתוקים ואהובים שלנו.
אֵל־נְקָמ֥וֹת ה
אֵ֖ל נְקָמ֣וֹת הוֹפִֽיעַ
-
