איך ללחוץ על מתגי המעלית בלי חשש קורונה?
02.06.20 / 13:59
נגיף הקורונה שפרץ לחיינו לפני שלושה חודשים שינה באחת אורחות חיים והרגלים יומיומיים בחיינו ובחיי מיליארדי אזרחים מסביב לגלובוס. בדיוק כאן נכנסה יוזמה חדשה של SCE המכללה להנדסה סמי שמעון והחממה הטכנולוגית InNegev מפארק עידן הנגב - האקתון וירטואלי, שמטרתו לתת תשובה ופתרון להרגלים החדשים איתם יהיה עלינו להתמודד בחיי היומיום
כל מי שיעמוד כמה דקות ליד מתחם מעליות לבטח יופתע מכמות הדרכים היצירתיות, שבהן המשתמשים נוקטים כדי להימנע מנגיעה באצבע חשופה על הלחצנים של המעלית: קצה של מפתח, אצבע עטויה בטישו, מרפק או אפילו לחיצה בעזרת הסמארטפון.
לא עוד. צוות של סטודנטים מ-SCE, שהשתתפו ערב חג השבועות בהאקתון, הפתיע עם רעיון מקורי. הסטודנטים הציעו מתקן מוסתר בגג המעלית ודואג לכך שכל לחיצה באצבע על הלחצן תתיז אוטומטית חומר חיטוי על הכפתור - מה שמאפשר למשתמש הבא אחריו ללחוץ על הכפתור ללא כל חשש מהידבקות.
זה היה רק אחד מהחידושים ש-134 הסטודנטים ממחלקות ההנדסה השונות, הלומדים בקורס ליזמות במכללה, הציעו במסגרת ההאקתון. לדברי ראש המרכז ליזמות וחדשנות ב-SCE, ד"ר נטע קלע, הסטודנטים עמדו בפני ועדת משקיעים של חבר השופטים כדי להבטיח היתכנות עסקית של הרעיונות שהוצגו בהדמיות מוחשיות. צוות השופטים הורכב מחוקרי המכללה, מנהלי ובכירי חממת InNegev ומנציגי מפעלים והתעשייה בדרום, בהם סודהסטרים, נטפים ועוד.
בין הרעיונות האחרים שהגיעו לצמרת הדירוג, היו מכשיר הדפסת תלת-ממד שמאפשר בהכנסת אצבע הדפסה איכותית ומדוייקת של ציור או תמונה במקום לבקר אצל מעצבת לק ג'ל מקצועית. כך תתאפשר הקפדה על ריחוק חברתי גם למי שמבקשות לעצב את הציפורנים; הוצע גם גשש קול, שניתן להציב במקומות ציבוריים גדולים, במטרה לנטר עלייה דרמטית בדציבלים. הגשש מסיק מהרעש שמדובר בכינוסים גדולים וצפופים מדי של אנשים. היה גם מכשיר חיטוי אוטומטי לחדרי שירותים. עם כניסת השתמש הוא לוחץ על כרית דריכה, שנמצאת לצד האסלה, וחומר חיטוי מותז על האסלה ומאפשר ישיבה בטוחה וכל זאת וללא מגע יד אדם.
רעיון נוסף שעורר סקרנות אך לא עבר את ביקורת השופטים, היה מסכה לפנים שעשויה משאריות צמח הקנאביס (לאחר תהליך תעשייתי), שבדרך כלל נשלחות להשמדה באתר פסולת מאושר דוגמת נאות חובב. לדברי הסטודנטים, מסכה זו עשויה מחומר אנטיבקטריאלי הניתן לשימוש חוזר.
אייל גינזברג, מנכ"ל חממת InNegev, שהעניקה את חסותה להאקתון, אמר כי "מטרת החממה היא לאתר חדשנות טכנולוגית של ממציאים שונים ולסייע בפיתוחה; זאת על מנת להביאה לפעילות תעשייתית ועסקית בדרום, מתוך כוונה לסייע לתעשיינים הפועלים בדרום לשפר את אמצעי ושיטות הייצור שלהם, תוך שימוש בחדשנות טכנולוגית וברעיונות יצירתיים וישימים".
לדברי אמיר צח, מנהל הפיתוח העסקי של החממה, "ההאקתון נולד בעקבות קול קורא שפרסמה החממה לעודד יזמים וטכנולוגיה חדשנית ולייצר רעיונות ומוצרים שיניבו פעילות עסקית מבוקשת, אשר תיטיב עם התעשייה והחברה בדרום".
בין השופטים שבחנו את הרעיונות הרבים של הסטודנטים היו אלי בן סימון, חבר מועצת המנהלים של חברת נטפים, המשמש כיו"ר דירקטוריון חממת InNegev; אורית אלמוג מסודהסטרים; קובי ליברמן מלמד אחזקות; אייל גינזברג ודרור גרין מ-InNegev; ואסף ירושלמי מנטפים. מטעם המכללה שפטו ראש המרכז ליזמות ולחדשנות, ד"ר נטע קלע, וחברי הסגל האקדמי והיזמים ד"ר אורן דיין, שמעון גדלבסקי, עמוס רדליך ועמרי ילובסקי.
