תמונה ראשית

ביחד ולחוד: חללי עבודה משותפים

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('7826b6f9-e7cb-4090-bae7-fd0ffd34b96d','/dyncontent/2024/11/6/254bd038-88a9-40b2-a1b6-279fd196209f.jpg',18667,'צרפתי אייטם כתבה 2',525,78,true,26591,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('7826b6f9-e7cb-4090-bae7-fd0ffd34b96d','/dyncontent/2024/11/3/df0fd569-76a9-4891-804e-67058dd74b58.jpg',18639,'קיבוץ השלושה אייטם כתבה ',525,78,true,26591,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('7826b6f9-e7cb-4090-bae7-fd0ffd34b96d','/dyncontent/2024/8/7/5067193b-26d8-471b-8cdb-027b2ddffd67.gif',17653,'די אוון אייטם כתבה ',525,78,true,26591,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('7826b6f9-e7cb-4090-bae7-fd0ffd34b96d','/dyncontent/2024/9/8/f8053b85-55cb-4af9-8eac-2efc831f016b.jpg',18411,'בלו אייס אייטם כתבה ',525,78,true,26591,'Image','');},15]]);})
להאזנה לתוכן:

מתחמי עבודה משותפים הם סוג של להיט תורן בזירת החיים. לצד מקום פיזי גרידא, הם טומנים בחובם יתרונות כלכליים, מקצועיים ועסקיים, חותרים ליצירת ערכים קהילתיים וקיימים במנעד גרסאות

כתבה: מיה אור.

במציאות המשתנה של חיינו במילניום השלישי, כשקצב החידושים מאיים לגבור על קצב מהירות האור, מתחמי עבודה משותפים הם עוד אחת מהבשורות שהביא לפתחנו העשור האחרון - קונספט מוצלח שללא ספק מעיד על עוד שלב באבולוציה של מרחבי עבודה ובהתייחסות אל נושא העבודה והחיים ככלל.

מתחם עבודה: LABS שרונה, תל אביב. עיצוב: יערה גודר. צילום: שי אזולאי.

מדובר בהשכרת שטחים לשימוש כמשרדים/חללי עבודה מסודרים לכל מי שזקוק לכך מסיבות אלה או אחרות.  

השטחים המשמשים לצורך זה יכולים להיות בניינים שלמים, מרחבי קומות, חללים רחבי ידיים במיוחד או אפילו מכולות שעברו הסבה לצורך זה. השטחים המיועדים מעוצבים בקפידה, מצוידים ומאובזרים היטב בכל הציוד הנדרש לעבודה בעידן הטכנולוגי-מודרני, ומתוכננים בחלוקה לאזורי עבודה בגדלים שונים ומסוגים שונים: משרדים פרטיים, חללי אופן ספייס, עמדות אישיות, חדרי ישיבות, פונקציות משותפות כקפטריות, מטבחים מאובזרים, לאונג'ים, פינות ישיבה ועוד.

מתחם עבודה: REGUS, רמת החייל 2, תל אביב. עיצוב: אורלי דקטר ושרון פין. צילום: שרון צרפתי

כולם מרוויחים

מתחמי העבודה המשותפים מעניקים בדרך כלל שירותי משרד מלאים, מרביתם פתוחים בפני כל דורש והם מספקים מענה יעיל לכל מי שזקוק לעיתים ל"מקום" - לחלל משרדי כדי לעבוד בו, לקיים פגישות או ישיבות ו/או למי שנמצא בשלב בו היקף הפעילות של עיסוקו עדיין לא מצדיק להחזיק משרד. בתוך כך, המענה שהם מספקים מתאים במיוחד ליזמי סטארט-אפים צעירים, לחברות קטנות בתחילת דרכן או לפרילנסרים בתחומים שונים. כל פרילנסר, לדוגמה, יכול לספר על ימים בהם הבדידות מול המחשב בבית מעיקה או על "רעשי רקע" של הסביבה הביתית שמפריעים להתרכז. ימים כאלה קוראים לצאת החוצה כדי להחליף אווירה, והפתרון של סביבה מוכוונת עבודה, שגם מציעה את כל מה שנדרש לכך, הוא נוסחה מנצחת.

מתחם עבודה: REGUS, רמת החייל 2, תל אביב. עיצוב: אורלי דקטר ושרון פין. צילום: שרון צרפתי

אם תרצו, אפשר לראות בכך חלופה מצוינת לבתי הקפה שבעידן המחשבים הניידים הפכו לסוג של חלל עבודה. השימוש במתחם עבודה משותף יכול להיות על בסיס חודשי, יומי או לפי שעות, ולעיתים הוא אפשרי על בסיס מקום פנוי - תלוי בגודל המרחב.

מודל מתחם העבודה המשותף טומן בחובו שלל יתרונות כלכליים, עסקיים ומקצועיים למשתמשים בו, והתופעה ככלל היא סוג של "ווין ווין": המשכירים, בעלי הנכסים, נהנים מנדל"ן מניב ומקסום תשואה, והשוכרים נהנים מפתרון יעיל לצורכיהם, בדמות חלל עבודה מסודר בתנאי שימוש נוחים. במישור הכלכלי, שימוש במתחם עבודה משותף פוטר מהתחייבות חוזית ו/או מעלויות גבוהות שכרוכות באחזקת משרד (בין אם בשכירות ובין אם בבעלות), ובמישור העסקי הוא מייצר תשתית טובה לקיום נטוורקינג ואינטראקציה עם מי שנמצאים בסטטוס דומה. בנוסף, הוא מעניק הזדמנויות לפיתוח שיתופי פעולה. במישור המקצועי, מרבית המתחמים מקיימים פעילות תומכת, שנועדה לסייע לקהל המשתמשים ולעודד צמיחה: הענקת שירותי מנטורינג, ליווי וייעוץ, ארגון סדנאות והרצאות בנושאים רלוונטיים, ייזום פעילויות משותפות בעלות גון מקצועי עסקי/ יזמי או גון חברתי כ"הפי אוור" וכדומה.

יוצרים קשרים

החברה הראשונה שהחילה את מודל מתחמי העבודה המשותפים בארץ הייתה חברת WE WORK, אחת החלוצות בתחום בעולם. החברה, שייסדו היזם הישראלי אדם נוימן ושותפו האמריקני מיגל מקלבי, אוחזת היום בעשרות סניפים ברחבי העולם והפכה לשם גנרי כשמינפה את הרעיון מחלל עבודה גרידא לכדי סביבה בעלת ערך חברתי-קהילתי, שנשענת על עקרונות של קשר ושיתופיות.

מתחם עבודה: WE WORK. אדריכלות: לווין-פקר אדריכלים. עיצוב: ורד גינדי . צילום: אביב אברג'יל.

"הקונספט המרכזי  של החברה מתייחס לשטחים הציבוריים כלב הרעיון של קשר בין המשתמשים השונים - המקום בו הם מכירים אחד את השני ויוצרים את הקשרים האישיים והעסקיים", אומרות האדריכליות רונה לוין ורות פקר, אשר בשיתוף עם האדריכלית נעמי קטן תכננו ועיצבו את הסניף הראשון של החברה ברוח זו, עם ריבוי פונקציות ציבוריות שמזמינות יצירת קשר.

הצלחתה של  WE WORK התוותה את הדרך למתחמים דומים, שצצים היום כפטריות אחרי הגשם ומגלמים קשת של פרשנויות ווריאנטים של הרעיון הראשוני.

כך אפשר היום למצוא מתחמים המגדירים מראש קהל משתמשים בעל זהות מובחנת - מקצועית או אחרת, כשהמכנה המשותף מהווה בסיס טוב ליצירת קהילתיות. לדוגמה, ביזמקס, מרכז עסקים וחדשנות המיועד לגברים מהמגזר החרדי, מתחמים שמיועדים לקהל אדריכלים ומעצבים, מתחם שמתמקד בחדרי ישיבות בלבד או מתחם שמיועד ליזמים ולעוסקים בתחום הטכנולוגיה, שהשימוש בו מותנה בוועדת קבלה.

מתחם עבודה: AYEKA. עיצוב: מיכי סתר. צילום: עוזי פורת

במנעד אפשר למצוא גם את "טק הוב" שעשה דרך הפוכה, ומקהילה שחיברה בין סטארט-אפים, חברות ומשקיעים בתחום הריטייל והאיקומרס, הצמיח מתחם עבודה משותף המקדם את החיבור הרצוי בין חבריה/ בעלי העניין. 

הדגש הרב שמושם כיום על שילוב פונקציות פנאי ורווחה במרחבי עבודה של חברות היי-טק ותקשורת בעיקר, לא פסח, מסתבר, על "זירת המשותפים": זה יכול להיות "רק" מטבח מאובזר עם זמינות שוטפת של נשנושים, קפה ובירה, ומגיע עד מתחמים יוקרתיים שמציעים פונקציות עבודה כאולפן שידור, חדר הקרנה או אולם כנסים או פינוקים כחדר כושר, סטודיו יוגה ופילאטיס או בריכה.

מתחם עבודה: BE ALL. עיצוב: ורד גינדי. צילום: אביב אברג'יל

העיצוב ככלי מעצים בעולם מרחבי העבודה, מוצא את ביטויו גם במתחמי העבודה המשותפים, כשהוא חותר לאותה מטרה של יצירת סביבה נעימה שתומכת בפעילות פרודוקטיבית. שפות העיצוב נגזרות מאופיו של האתר הספציפי בו שוכן המתחם, כשמרביתן מגלמות שילוב של ווייב אורבאני תוסס ועכשווי עם ארומה ביתית נינוחה - שילוב שמדבר לקהל משתמשים מגוון ו"עושה את העבודה", תרתי משמע.

 

 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה