להיות אמא: השנה נהיה ראשונים

שנהיה לראש ולא לזנב.

שנהיה תמיד בראש התור: בקופת חולים, באסיפת הורים, בטסט לאוטו, בקופה בסופר, ביציאה מהחנייה, בירידה מהמטוס בדואר ישראל.

שנהיה תמיד הראשונים לראות את ההודעה של ועד הכיתה על מסיבה שמתהווה ונספיק לכתוב שאנחנו אחראים לחד פעמי.

שנהיה הראשונים לצאת מהמעלית לפני שהיא נתקעה.

שנהיה הראשונים לשים לב למבצע סוף עונה ונספיק גם להגיע למוצרים שהם בתוקף לשנה.

שנהיה הראשונים לתפוס את השורה השווה בהופעה או סתם בחוף הים.

שנהיה הראשונים לחלק הטוב של חלת שבת.

שנהיה הראשונים לענות לשיחה שיכולה להיות שלא נענתה מאראלה ממפעל הפיס.

שנהיה הראשונים לתפוס את החניה הטובה, זאת שממש קרובה ליציאה ממשחק כדורסל, מאירוע משפחתי או מהקניון.

שנהיה הראשונים שרואים את השרפה מתקרבת ונצליח להימלט.

שנהיה הראשונים שמבינים שהסרט הזה לא מתקדם לשום מקום ואולי אפשר לחתוך.

שנהיה הראשונים להזמין את המקומות השווים בקולנוע.

שנהיה הראשונים שאמרו "אמרתי לך", סתם כי זה כיף לשמוח לאידם של אחרים. 

שנהיה הראשונים להגיד. אופס, חבל, אבל לטיול השנתי הזה אני ממש, ממש ממש לא אוכל להצטרף.

שנהיה הראשונים לכתוב בקבוצת הווטסאפ של העבודה "מזל טוב, בתאריך הזה יש לי אירוע, ניפגש בהזדמנות בשמחות" ושהיתר ימצאו תירוץ אחר להבריז.

שנהיה הראשונים לזהות את עומס העבודה ולארגן לעצמנו יום חופשה או מחלה מדומה.

שנהיה הראשונים לקבוע את לוח הזמנים להורדת הכלב.

שנהיה הראשונים לקבל את הפלאפל שהרגע החליפו לו את השמן.

שנהיה הראשונים להיכנס לשירותיים הכימיים בשטח אחרי שהם עברו ניקוז.

שנהיה הראשונים לשבור הודעות שרשרת מעצבנות.

שנהיה הראשונים לצאת מקבוצת הווטסאפ של ועד הגן, הכיתה או הבניין ואחר כך להגיד "אני לא ממש אוהבת קבוצות ווטסאפ".

שנדע, שתמיד יהיה מישהו ראשון לפנינו, כי אמרו את זה קודם, לפניי, זה לא משנה. כי אני ואתה לא נשנה את העולם אבל אולי נצליח קצת לעשות שהשנה תהיה טובה יותר. בלי לדחוף את ההיא מהסופר שהגיעה ראשונה לתור, ובלי לקלל את ההיא שבגללה נתקעת באדום.

שנהיה לראש, בלי לרמוס את הזנב. ונזכור שראש בלי צוואר לא יכול לזוז, שנהיה כאלה... טובים לעצמנו, קצת, טיפה. ויש סיכוי שזה ישפיע גם על האחר.

שנהיה לראש החכם, לא בהכרח הצודק. והעיקר... שנעבוד פחות ונרוויח יותר.

שנה טובה.