איך מתמודדים הורים פרודים עם ילדים בזמן הקורונה?

הקורונה כבר כאן, ואיתה שינוי אורחות החיים של כולנו. על פי נתוני משרד הבריאות עשרות אלפי ישראלים נתונים כעת בבידוד, רבים נוספים שהו בבידוד ומתוכם אלפי ילדים. על פי כל הסימנים המספרים הללו רק יעלו, ויגררו עשרות אלפי משפחות לדילמות קשות, וחלקן קורעות לב.

על פי הנתונים אחד מכל שלושה זוגות בישראל מתגרש, ומאות אלפי זוגות גרושים נמצאים כיום בדאגה מתגברת אודות המשמעויות שמציבה מולן המגיפה, ובעיקר הצעדים למניעתה, למשל, איך קובעים היכן יבלה הילד את הבידוד שנכפה עליו? מה קורה אם אחד הצדדים, ואולי אף השופט, לא יכול להגיע לדיון בשל הימצאותו בבידוד? האם ניתן לתבוע נזיקין הורה שחשף את ילדו לקורונה? ועוד. 

עורכת הדין עינבר לב, המתמחית בדיני משפחה, עונה לשאלות העיקריות שמציפות בימים אלה את משרדה. 

מה האתגר הגדול ביותר שמציבה מגפת הקורונה בפני זוגות גרושים, או כאלה המצויים בימים אלה בהליך גירושין?

הסוגיות הן רבות ומגוונות, אך השאלות שחוזרות שוב ושוב, אלה הן השאלות הנוגעות לבידוד. למשל, מה קורה אם כל הכיתה בבית הספר אמורה להיכנס לבידוד, אצל איזה הורה ייערך ההסגר הזה?

ומה באמת התשובה? איפה באמת ישהה הילד במקרה כזה?

חשוב להבין שבידוד הוא עניין מיידי. אם באותו יום הילד נמצא במשמורת של אחד ההורים, אותו הורה מחויב לדאוג לשלומו ולשלום הסביבה, ולהכין מרחב בדירה שלו לבידוד מיידי. אבל לא מדובר בפתרון של קבע ובהחלט ניתן לראות בכך הסדר זמני. באופן עקרוני, בידוד הילד רצוי שיעשה תוך התמקדות בטובת הילד עצמו, ובטובת יתר הילדים במשפחה.

ההמלצה שלי היא להגיע להסכמה משותפת בין ההורים, ואם הילד מספיק בוגר גם להתחשב בדעתו. השיקולים שצריכים להילקח בחשבון הם: גודל הדירה והאפשרות לבצע בה בידוד יעיל ונוח, וכמו כן, כמות הדיירים בבית. יש בישראל מספר רב של משפחות מורכבות, שבהן ההורים נמצאים בזוגיות שניה, ומלינים בביתם הן את ילדיהם מהזוגיות הראשונה והן את אלה מהזוגיות הנוכחית. חשוב מאד להתחשב בכל מכלול הצרכים של כל דיירי הבית לפני שקובעים היכן מתבצע בידוד לאורך זמן.

היות וההודעה על בידוד יחידים ומשפחות הופכת לרווחת מיום ליום, הייתי ממליצה להורים גרושים להגיע כבר היום להסכמות היכן לבצע בידוד אם יתעורר צורך לבודד את הילדים.

אבל לא תמיד מתקיים דיאלוג קונסטרוקטיבי בין הורים גרושים. יש רבים שלא מתקשרים כלל, אלא דרך עורכי דינם, ועל כן הייתי ממליצה שבמקרה בו מתעוררת דילמה וההורים לא מסוגלים להגיע להסכמות, הם ימנו בהסכמה מתאם הורי, איש מקצוע המקובל על שני הצדדים, אשר יקבע מה עושים בכל מקרה של מחלוקת לא פתורה – וזאת כדי שהילד לא יימצא במצב הפוגע בשלומו. אם לא ניתן להסכים על מתאם הורי, לא תהיה ברירה אלא לפנות לסעדו של בית המשפט.

אם הורה אחד "זוכה" לנוכחות הילד בשל הסגר שנכפה עליהם – האם ההורה השני זכאי לפיצוי כלשהו בזמן הסדרי ראייה רחבים יותר כשההסגר פג?

התשובה לכך נעוצה שוב בדיאלוג פורה בין ההורים. ברור לכולם שהסגר איננו שבוע כיף, ולהיפך, הוא עלול לגרום לחיכוכים קשים בין הורים לילדיהם – כך שטבעי הדבר שאחרי שהייה משותפת ארוכה בשל הסגר, ייטב לכל הצדדים אם ההורה השני ישהה זמן רב יותר עם הילד, ויפצה אותו על ההיעדרות הממושכת, תוך שהוא משחרר את ההורה שיצא מההסגר לחופשה קצרה של אוורור, אבל יש להתייחס לכל מקרה לגופו. חשוב להדגיש שאם בני הזוג לא מגיעים להסכמות, תמיד פתוחה להם הדרך לפנות לבית המשפט שיפסוק בעניין, מפני שאין שום הצדקה לקפח אף צד כתוצאה מכך שהילד או ההורה עצמו מוצאים את עצמם לפתע בהסגר לא מתוכנן. בכל מקרה, שווה להדגיש שהעניין תלוי בשיקול דעתו של השופט. אין הלכה פסוקה לכאן או לכאן, וייתכן מאד ששני שופטים שונים יקבלו החלטות מנוגדות לחלוטין באותן נסיבות בדיוק.

מה קורה בכל הנוגע לדיונים שנקבעו חודשים מראש ואחד הצדדים מנוע מלהופיע בהם בגלל בידוד – האם הדיון מתבטל, או שניתן לשתף את המתדיין באמצעים טכנולוגיים כמו שיחת ועידה?

ההסתייעות באמצעים טכנולוגיים בבתי משפט בישראל אינה דבר חדש, ולא אחת מתקיימים דיונים בבתי המשפט למשפחה באמצעות שיחות ועידה בווידיאו (ווידיאו קונפרנס). כך למשל ארע בתיק שהתנהל בשבוע שעבר, מפני שאחד מהצדדים לא יכול היה להגיע מפאת בידוד שנכפה עליו בשל נסיעה לצרפת. חשוב להדגיש שבתי המשפט בישראל לא מעוניינים להשהות הליכים כשאין הכרח לכך. כל עוד בדיונים עצמם לא נערכות חקירות נגדיות, נוטים בתי המשפט לנהל את הדיונים בהיעדר המתדיינים או באמצעות שיחות ועידה בווידאו.

מה קורה במקרה בו השופט עצמו נתון בהסגר? האם התיק עובר לטיפולו של שופט אחר או שהדיון נדחה?

כאמור, בתי המשפט לא נוטים לדחות דיונים מסוימים, וזאת מתוך הבנה שהליך גירושין הוא הליך קשה ופוגעני, בעיקר כלפי הילדים – ויש צורך לקצר אותו כמה שניתן. כך למשל, ממש בימים אלה, הועבר תיק בו אני מייצגת לדיון אצל שופט תורן, מפני שהשופט שמונה לתיק נאלץ להימצא בבידוד. אך חשוב לי להדגיש שלא כל הדיונים ייערכו כסדרם. הדבר נתון בהחלט לשיקול דעתו של השופט שמונה לתיק, והוא יבחן את דחיפות הדיון, את הצורך בנוכחותו האישית בדיון עצמו בשל היכרותו עם התיק, וקיום הדיון נתון כמובן גם לעצם הפניות של שופט תורן שיכול לדון בתיק.

האם קיימת הגדלה זמנית של המזונות להורה שנאלץ לבלות בבידוד עם הילד?

חשוב להדגיש כי דמי המזונות הם למעשה החזר הוצאות. דווקא בבידוד ההוצאות על הילדים לא בהכרח גדלות, מפני שהם ממעטים לצאת החוצה, כך שייתכן שאין שום בסיס לבקשה שכזו, אך בכל מקרה, כאשר ההוצאות של צד אחד גדלות, ניתן להכליל אותן בהוצאות המיוחדות, אותן הוצאות הכוללות למשל חוגים וטיפולים רפואיים לא מתוכננים – ואשר ברוב הסכמי הגירושין ההורים אמורים לשאת בהן שווה בשווה. בכל מקרה, אם מתעוררות הוצאות חריגות על צד אחד, רשאי אותו צד לפנות לבית המשפט ולבקש סעד זמני – ובמקרים שהדבר יימצא מוצדק - בית המשפט ייענה לבקשתו.

הקורונה היא מחלה קטלנית, דבר המעלה את הדילמה הבאה: אם אחד מבני הזוג המצויים בסכסוך גירושין נופל קורבן לקורונה ולא שורד  - האם במקרה שכזה יורש אותו בן הזוג שנותר בחיים למרות שהם נמצאים באמצע הליך של גירושין?

זוהי שאלה מצוינת. התשובה לכך איננה חד משמעית. אם הנפטר עשה צוואה, הולכים על פי הצוואה. אם לא, הולכים לפי דיני הירושה. היות והצדדים טרם הגיעו להסכם גירושין – הם נחשבים לנשואים על פי כל דין, ולכן, במקרה שאין צוואה מגיע לצד שנותר בחיים מחצית מרכושו של הנפטר. הדבר יכול ליצור טרגדיות איומות. אנשים שלא סובלים אחד את השני, ונאבקים לאורך שנים כדי למצות את זכויותיהם מול מי שהיה הפרטנר שלהם, וכעת הוא שנוא נפשם – עלולים להוריש לו את כל רכושם במקרה בו הם ימצאו את מותם לפני סיום הליך הגירושין. ולכן אני תמיד מציעה לאלו שאני מייצגת להכין צוואה כשהם בהליך גירושין, ללא קשר לקורונה.

האם התמוטטות עסקית, פיטורין או חופשה ללא תשלום  שגורמים להרעה משמעותית במצבו הכלכלי של אחד הצדדים יכולה להצדיק הגדלה או הקטנה של המזונות?

ראשית, חשוב להדגיש שבהחלט ניתן לבקש לשנות את צו המזונות כאשר קיים שינוי נסיבות מהותי. אבטלה או התמוטטות עסקית נחשבות בהחלט לשינוי נסיבות שכזה. אבל מצד שני, הקורונה עדיין צעירה, והשינויים שהיא כופה על כולנו נחשבים עדיין כזמניים ביותר, ויכולים לחזור לקדמותם כהרף עין אם תיבלם המגיפה, ולכן התשובה היא שכרגע, כשהפגיעה הכלכלית עדיין טרייה, לא סביר שבתי המשפט יסכימו לפתוח לדיון את גובה דמי המזונות, אבל אם המשק ימשיך לצנוח, ואם אחד מבני הזוג ימצא את עצמו בסיטואציה כלכלית קשה לטווח ארוך, זו ודאי ובוודאי תהא טענה מוצדקת לשינוי הסדר מזונות, והיא וודאי גם תתקבל.

האם ניתן להגיש תביעה נזיקית נגד בן הזוג במקרה והילדים ניזוקו כתוצאה מהקורונה במשמרת שלו? (הכוונה לנסיעה לאיטליה למרות האזהרות וכו').

חשוב להדגיש כי לא כל נזק שנגרם לילד במשמורת של אחד ההורים מקים להורה השני זכות לתבוע ממנו נזקים, אבל כאשר מוכחת רשלנות קשה מצד אחד ההורים, בהחלט קמה להורה השני הזכות לתבוע את הצד השני על נזקיו. כך למשל, אם בן הזוג החליט לצאת לחופשה עם הילדים לאיטליה, חרף ההמלצה של משרד הבריאות שלא לבקר כעת במדינה מוכת המגיפה הזו – ואם הילד נאלץ לשהות כתוצאה מכך לאורך שבועות ארוכים בהסגר, ובשל כך קופח ההורה שנשאר בארץ – יש לו בהחלט עילה לתביעה נזיקית. כמו כן, גם בתרחיש גרוע יותר, אם כתוצאה מהטיול לאיטליה נגרמו לילד נזקים גופניים או נפשיים, בהחלט קמה להורה הנפגע עילה נזיקית, והוא רשאי להגיש נגד ההורה השני תביעה, ובמסגרתה לדרוש ממנו פיצוי מתאים.

עו"ד עינבר לב עוסקת בתחום דיני משפחה, גישור, צוואות, מאבקי ירושה ועיזבונות, ומדורגת בין המשרדים המובילים בישראל לדיני משפחה.