מדוע הקיבוצים לא מורשים לרכוש את קרקעות?

ארבע שנים  חלפו מאז התקבלה ההחלטה "חלופת אגודה" אשר המאפשרת לקיבוץ לרכוש במרוכז את מלוא מגרשי המגורים במטרה לשמור על האופי הקיבוצי של היישוב, אף לא אחד מתוך 270 הקיבוצים יישם אותה.לפי  טענת התנועה הקיבוצית, היא שלהחלטה זו התווסף לפני חצי שנה סעיף המונע העברת קרקעות לא מתוכננות, כלומר קרקעות שעוד אין להן אישורי בנייה. סעיף זה בעצם מעכב את הקיבוצים שהגיעו לישורת האחרונה בהליך של רכישת קרקע.

יונתן בשיא, חבר בצות הקרקעות של התנועה הקיבוצית טוען: “רמ”י עוסקת בדברים אחרים כמו מחיר למשתכן, וכשמגיע קיבוץ היא מסבכת את היישום ולא מבצעת את ההחלטה”.

לצד הליכי ההפרטה שעברו מרבית הקיבוצים בעשורים האחרונים, וצפה ועלתה שאלת הבעלות על דירות של חברים שיצאו לעצמאות כלכלית. גם המדינה נתנה על כך את דעתה בשני העשורים האחרונים בשורה של החלטות שאושרו במועצת מקרקעי ישראל, הגוף העליון לקביעת מדיניות המקרקעין של המדינה, המשמש גם כדירקטוריון הממונה על פעילות רמ"י.

אך כיום עומד בראשות המועצה שר האוצר משה כחלון. ההחלטות הראשונות שאושרו העמידו בפני חברי הקיבוצים חלופה מרכזית אחת, והיא חלופת השיוך הפרטני. כלומר מתבטל הקשר החוזי בין הקיבוץ ובין רמ"י בנוגע לבתי המגורים של החברים, וחברי הקיבוץ מתקשרים באופן אישי וישיר עם רשות מקרקעי ישראל בחוזי חכירה או רכישה.

חלופת השיוך הפרטני עוררה ביקורת בחלק גדול מהקיבוצים, שחשו כי מהלך זה מחסל סופית את מה שעוד נותר מערכי הקהילתיות והשיתופיות, והופך את הקיבוץ ליישוב קהילתי לכל דבר.

בעקבות זאת גיבש צוות בראשותו של מנהל רמ"י לשעבר בנצי ליברמן חלופה נוספת בשם "חלופת האגודה", וזו אושרה במועצת מקרקעי ישראל באוגוסט 2014. לפי חלופה זו, הקיבוץ רשאי, בתמיכת רוב חבריו, להחליט כי הוא רוכש במשותף את הזכויות בכלל קרקעות המגורים שלו - הן הבנויות והן הפוטנציאליות (בכפוף לתמ"א 35), וחותם על חוזה חכירה עם רמ"י.

חברי הקיבוץ על פי חלופה זו יתקשרו בחוזי חכירת משנה עם הקיבוץ, ולא עם רמ"י ישירות. חלופה זו נועדה בין היתר לחסוך מחברי הקיבוצים את החיכוך עם הרשות, ולזרז קבלת היתרי בנייה וקליטת חברים חדשים. החלטה זו ישימה רק לקיבוצים בפריפריה שבהם הקרקע שווה לאפס או קרובה לכך, שכן לקיבוצי המרכז אין אפשרות לרכוש קרקע בגלל עלותה הגבוהה.

אך בניגוד להחלטות קודמות שעסקו בחלופת האגודה, ובניגוד להמלצת ועדת ליברמן שמונתה כדי לבחון את הנושא והמליצה על מכירה של קרקעות כולל כאלה שאינן מתוכננות לידי הקיבוצים, מועצת מקרקעי ישראל העבירה לפני כחצי שנה החלטה חדשה, לפיה חלופת האגודה לא תאפשר רכישת מגרשים שטרם תוכננו.

בקיבוץ רעים, מדובר בכמות עצומה של מגרשים. הקיבוץ כולל היום 200 דירות בלבד, בזמן שתוכנית המתארת הארצית מאפשרת לו לבנות 500 דירות. המשמעות היא כי חברי הקיבוץ ייאלצו לפנות לרמ”י עבור כל מגרש שבו הם יבקשו לבנות דירה. זאת בניגוד למטרתה המוצהרת של החלופה, שלפיה הקיבוץ יוכל לנהל בעצמו את ענייני התכנון והבנייה.

 קיבוץ רעים כי לא נעשתה בדיקה של הנזק שייגרם לקיבוצים כדוגמתו, שנמצאים כבר בישורת האחרונה של הליך רכישת הקרקעות, וקיימו את כל התנאים שדרשה מהם רמ"י בהתאם להחלטות קודמות. בעתירה כתבה עו"ד גלי פלד כי הנושא הזה נוגע במיוחד לקיבוצי עוטף עזה: "חלופת האגודה מאפשרת לקיבוצים עצמאות בקליטה של חברים לקיבוץ. לעניין יישובי עוטף עזה יש חשיבות גדולה מאוד לעצמאות זו, שכן יש צורך ביציבות היישובים ובשליטה של אותם יישובים, המצויים בקו עימות פעיל, על פיתוחם".

מרשות מקרקעי ישראל נמסר בתגובה: "שר האוצר, המשמש כיו"ר מועצת מקרקעי ישראל, מינה צוות לבחינת ההסדר הקבוע בהחלטת מועצה 1524. עד לקבלת המלצות הצוות החליטה המועצה להקפיא רכישת זכויות למגורים שעדיין לא מתוכננות".