תומאס הנד, אביה של אמילי הנד שנחטפה מקיבוץ בארי ושוחררה מהשבי נאמו יחד בעצרת להחזרת החטופים

אמילי הנד, שחזרה מהשבי אחרי 50 ימים:
״קודם כל אני רוצה להגיד שעברה שנה מאז שחזרתי.
אני, הילה רותם ואמה כבר עברנו את הסבל הזה.
אני יודעת איך זה מרגיש להיות שם אז אני לא רוצה לדמיין מה עובר עליהם עכשיו.
המים היו נוראיים והאוכל היה אותו דבר.
איתי סבירסקי ונועה ארגמני היו איתי בשבי.
אמנם נעה חזרה אבל איתי לא יחזור.
כדאי שנחזיר את החטופים לפני שיהיה מאוחר מדי.
Bring them home now
תחזירו את כולם הביתה עכשיו!״

תומאס הנד, אביה של אמילי הנד שנחטפה מקיבוץ בארי ושוחררה מהשבי לאחר 50 ימים, נשא דברים הערב בכיכר החטופים:

ערב טוב לכולם. תודה שבאתם. עוד סוף שבוע חלף בציפייה לשובם של יקירינו הביתה. 421 ימים. 61 סופי שבוע. מקווים, מתפללים, ממתינים לחדשות על עסקת שבויים. שנה ו-56 ימים של עצב נורא, של פחד שלא נראה אותם שוב לעולם. של מאבק יומיומי להמשיך הלאה איכשהו.

אנחנו כאן היום כי חלפה שנה תמימה מאז עסקת השבויים האחרונה. הייתי בר מזל עצום שקיבלתי את אמילי הקטנה שלי בחזרה, פחות או יותר שלמה. אנחנו עדיין מחכים לעסקה נוספת. אמילי נחטפה כשהייתה בת שמונה בלבד, יחד עם הילה ואמה רעיה. הן נדחסו למכונית תחת איום נשק, יחד עם שישה מחבלים חוטפים. אני לא יכול לדמיין כמה מפוחדת היא הייתה, כמה מפוחדות כולן היו, מבלי לדעת אם יהרגו, יענו, יאנסו או יתעללו בהן.

בזמן שלקחו אותה מבארי, אמילי ראתה גופות, אנשים שהיא הכירה שכובים בצד הדרך. היא ראתה את כל ההרס בתוך הקיבוץ שלה, המקום שקראה לו בית. המצב היה כל כך נורא שהיא חשבה שכולם, כולל אני, נהרגו או נהרגים. היא ראתה את כל הבתים עולים באש והניחה שכל הקיבוץ יושמד. 25% ממנו אכן נהרס. 30 חברי קיבוץ נוספים נחטפו באותו יום מבארי בלבד. 250 מכל אזור הדרום בסך הכל.

עדיין יש 101 חטופים המוחזקים במנהרות עזה בידי אותם אנשים נתעבים. איש אינו יודע באיזה מצב הם נמצאים כי לשום ארגון הומניטרי - לא לצלב האדום, לא לסהר האדום, לאף אחד - לא ניתנה גישה אליהם. לא לתת להם סיוע או תרופות, או מה שחשוב לא פחות - אות חיים. האם הארגונים האלה באמת מפעילים לחץ על האנשים האלה, על החמאס, על קטאר, על מי מהמדינות הערביות?

אנחנו מדברים על תינוק וילד, על אמא ואבא שלהם, על משפחה שלמה. משפחת ביבס. יש שם נשים צעירות, נערות, קשישים, פצועים וחולים המוחזקים בתנאים נוראיים, מורעבים, עם בקושי מספיק מים לשתייה. אמילי סיפרה שהמים המעטים שקיבלו הסריחו וטעמם היה נורא. החוטפים שלה, לעומת זאת, היה להם שפע של אוכל ומים. היא הריחה כשהם בישלו. הם פשוט לא נתנו מזה כלום לחטופים שלהם.

אמילי נאלצה להשאיר את הדלת פתוחה כשהלכה לשירותים בזמן שמחבל גבר צופה בה. ולא תאמינו, אמילי אולצה... לחזור על מילים בערבית. בסוף אמרו להן: "אתן עכשיו מוסלמיות".

אנחנו זקוקים ומצפים מהממשלה שלנו ומכל ממשלות העולם המתורבת להפעיל לחץ קיצוני על החמאס ועל קטאר כדי להחזיר את האנשים שלנו הביתה לפני שיהיה מאוחר מדי. זה כבר מאוחר מדי עבור חלקם. אל תתנו לזה להיות מאוחר מדי עבור 101 החטופים שנותרו. חייבים להחזיר אותם.

מבארי עדיין מוחזקים אלי שרעבי, אוהד בן עמי וטל שוהם. אנחנו רוצים אותם בחזרה. ואת כולם. עכשיו! החזירו לנו את יקירינו. תנו לחמאס את האסירים המורשעים שהם רוצים. רק אל תשחררו אותם לגדה המערבית או לטורקיה או לכל מקום אחר. שחררו אותם בחזרה לעזה, לשם הם שייכים. נוכל להתמודד איתם אחר כך.

הביאו אותם הביתה! הביאו אותם הביתה!