מדוע השטר של 200 שקלים ככל הנראה יסיים את תפקידו?

ראש הממשלה בנימין נתניהו את שר האוצר, נגיד בנק ישראל, מנכ"ל משרד רה"מ, וראשי רשות המיסים והמטה למלחמה בפשיעה בחברה הערבית לכנס בהקדם האפשרי דיון מיוחד כדי להביא לביטולו המוחלט של שטר 200 השקלים ולסייע בכך מיידית למאבק בהון השחור, כחלק מתוכנית רחבה שנדונה ברשות המיסים בתחום וכוללת צעדים נוספים.

לפי התוכנית שהגה צוות של תשעה כלכלנים, תוחרף המלחמה בהון השחור באופן דראסטי, תוך גידול בהכנסות המדינה ממיסים במצטבר במשך חמש שנים עד 2030 בהיקף של 90 עד 115 מיליארד שקל.

התוכנית כוללת את הוצאתו של השטר מהמחזור בעוד זמן קצר, כאשר גורם כלכלי בכיר הדגיש כי פעולה כזאת תהיה אפקטיבית רק אם יוכרז על ביטול השטר בדחיפות ותתאפשר החלפתו רק למשך ימים אחדים, מה שיקשה על גורמי פשיעה להיפטר ממיליוני שטרות שבהן מחזיקות כנופיות שונות.

בטווח הבינוני מומלץ לבצע עוד צמצום דראסטי בשימוש בכסף מזומן עד לביטולו המוחלט של הכסף המזומן בישראל בתוך מספר שנים, במסגרת המלחמה בכנופיות ובפשע המאורגן. תשלומים יבוצעו בעתיד רק באמצעות חיוב מידי בחשבונות הבנק או תשלומים בכרטיסי אשראי.

המהלך ישולב גם עם מבצע חדש של "גילוי מרצון", שימנע העמדה לדין של מעלימי הכנסות, וכמו כן מתוכננת הורדת סכומי עסקאות הדורשים מראש את אישור רשות המיסים מ-25,000 שקל ל-5,000 שקל.

על מנת שלא לאבד את מרבית המזומן שבידיהם, חלק מהצעדים ייאלצו את מעלימי המיסים להחליף או להפקיד את שטרות הכסף בבנק מיידית, תוך זיהוי והצבעה על מקורות הכספים. חלק ייאלצו להודות בהעלמות מס במסגרת תוכנית "הגילוי מרצון" ולשלם מיסים בהיקף גבוה על הכנסות שלא דיווחו עליהן בעבר. יצוין שבארצות אחדות כבר הונהגו חלק מצעדים דומים, כאשר בסין קיימות כבר ערים רבות שנאסר בהן כליל השימוש בכסף מזומן.

עוד צעדים שמתוכננים כחלק מהתוכנית:

תורחב מאוד חובת הדיווח שלך האזרחים שיש להם הכנסות לרשויות המס.

תבוצע תוכנית אכיפה משולבת ומשותפת לכל רשויות האכיפה – רשות המסים, הרשות למלחמה בהלבנת הון, המשטרה, הפרקליטות והמטה ללוחמה כלכלית בטרור.

הבינה המלאכותית תוכנס לתוכניות של זיהוי מעלימי מס.

יוגבר הפיקוח על הגורמים הפיננסיים החוץ בנקאיים, לרבות חלפני הכספים, שם מעלימים סכומי כסף עצומים של הון שחור.

כמו כן תיאסר החזקת תחליפי מזומן בהיקף משמעותי - זהב, כסף, מדליות, מטבעות וכדומה.

פגיעה בשכבות החלשות

בכיר לשעבר ברשות המיסים מסביר כי תהיה פגיעה קשה בשכבות החלשות שאינן מחזיקות כרטיסי אשראי. המזומן הוא לרוב אמצעי התשלום היחיד שלהם.

ביקורת נוספת היא הפגיעה בפרטיות שמזומן מאפשר, גם במקריים חוקיים. המומחים מבהירים שבעולם הדיגיטלי שלנו, יש מעט מאוד עסקאות נורמטיביות במזומן. "הפרטיות ברובה מתה כבר לפני עשרות שנים, ותרמנו אותה לכל התאגידים". 

"זה שיח שמתנהל כבר כמה שנים בין רשות המיסים לבנק ישראל, שלא אהב את הרעיון משום שלא מדובר בסכום משמעותי", מסביר בכיר לשעבר ברשות המיסים. "זה שווה ערך ל-50 יורו, לא משמעותי כשמדובר בסכומי העתק שעוברים מיד ליד בתחומי הפשע, הזנות וגם הטרור – כל אלה משתמשים בחלק גדול מהעסקאות שלהם במזומן".

עוד מסביר הבכיר, שבמידה שיבוטל השטר, עלות הדפסת שטרות של 100 ו-50 שקל במקום שטרות ה-200, תעמוד על 150-200 מיליון שקל. אבל באוצר וברשות המיסים סומכים על כך שהמיסים שייגבו כתוצאה מהליך ה"גילוי מרצון" יהיו גבוהים דיים כדי לכסות על ההוצאות של בנק ישראל ושל הבנקים.

בסופו של יום, הוא מכנה את ההחלטה לבטל את השטר כ"לא אפויה עד הסוף", ומעריך שייקח עוד לא מעט זמן עד שיבוצע המהלך. "אם זה היה קורה ביום אחד, כמו שהיה בהודו כשבוטל שטר של 2,000 רופי ב-4 ימים ושרפו כסף שחור ברחובות יש סיכוי, אבל אם זה ייקח חודשים, בינתיים בארגוני הפשע והטרור יחליפו את שטרות ה-200 בשטרות עם ערך קטן יותר, כך שרוב המיסים שחשבו לגבות לאחר התהליך של גילוי מרצון, למעשה לא לא ייגבו".