לא להאמין: הסיפור המצמרר על הוצאת הפלאפון האישי של עמית מן ז"ל מקברה
18.12.24 / 16:38
את הסיפור הזה אף אחד לא ציפה לשמוע, וכששומעים עליו - הגוף מקבל צמרמורת בלתי פוסקת. מרי ורון, אחותה של עמית מן ז"ל, שנרצחה בשבעה באוקטובר במרפאה בקיבוץ בארי, חשפה בפוסט מצמרר על התהליך הלא פשוט של המשפחה שהחליטה לחפש את הפלאפון שהיה צמוד לעמית בחייה ובעיקר בזמן הרצחה, ואיך השיגה אישור חריג להוציא אותו מקברה של עמית. מתוך כל הזיכרונות שצילמה עמית, נמצא כמובן הסרטון בו צילמה את עצמה שרה לא הרבה זמן לפני שנרצחה את השיר: "שום דבר לא יפגע בי". ביצוע שלימים הפך להיות סמל המלחמה.
"כשאני מחזיקה בפלאפון של עמית אני מרגישה אליה סוג של חיבור שקשה להסביר במילים" כתבה אחותה של עמית מן ז"ל, מרי ורון, בפוסט מצמרר בו רשמה על כל תהליך מציאת הפלאון שלה שבו היו כל הזכרונות האחרונים של עמית מהעבר ועד השבת השחורה. "אולי בגלל שאהבה אותו והייתה מחוברת אליו כל כך, אולי בגלל ששמרה בו את כל הדברים שהיו הכי חשובים לה בעולם".
מרי רשמה בפוסט פייסבוק:
"מה שבטוח, עמית כמו רובנו הייתה עם המכשיר צמוד אליה כמעט כל הזמן וכך גם באותו בוקר מקולל של ה7 באוקטובר.ובזכות המכשיר הזה הייתה לה האפשרות לתעד את הזוועות שעברה באותן שעות וחשוב יותר להתקשר ולהיפרד מאיתנו ברגעיה האחרונים .
אחרי שקברנו את עמית ואת הלב שלנו יחד איתה עברו יום או יומיים כשפתאום הבנו שהפלאפון שלה נעלם.מאותו רגע שנפל לנו האסימון ידענו שאת עמית לא נוכל להחזיר אבל נעשה הכללל כדי למצוא את המזכרת האחרונה שנשארה לנו ממנה .
ואז התחיל המסע שלנו בעקבות חיפוש אחר הפלאפון של עמית, ידענו בוודאות שהיה איתה עד לנשימתה האחרונה. הרי דיברנו איתה בזמן שירו בה, אז שלחנו חברים למרפאת השיניים בבארי שבזמנו (ב10.10.23) המקום היה תחת סגירה צבאית מוחלטת. השגנו את האישורים הנדרשים לכך.
החברים של עמית יחד עם החיילים שהיו שם הפכו כל בלטה במקום שגם ככה היה הפוך מהיסוד, ולא מצאו את הפלאפון. עירבנו את המשטרה וניסינו להפעיל תוכנות של מציאת הפלאפון מרחוק, אבל ככל שחיפשנו יותר ככה הבנו שהסיכוי למצוא אותו קלוש יותר. ידענו שלא נוותר כי זה הכי קרוב לשארית כלשהי מעמית. בצעד נואש התקשרנו לקברן שהביא את עמית לקבורה ושאלנו אותו האם הגופה של עמית הגיעה יחד עם הפלאפון שלה.
להפתעתנו הרבה התשובה הייתה חיובית, אך הוא הוסיף שהפלאפון היה רקוב ומלא בכמויות של דם שלפי ההלכה היה חייב להיקבר יחד איתה.היינו בהלם, לתפנית כזו לא ציפינו. הפלאפון קיים אבל נמצא מתחת לאדמה יחד עם עמית.
לא יכולנו לשאת את המחשבה שכל הזיכרונות, התמונות הסרטונים, התיעודים מאותו בוקר נוראי, וכל כך קיווינו שגם השיחות המוקלטות של הפרידה מאיתנו קבורים להם שם מתחת לאדמה. הרגשנו כאילו עמית מבקשת שנוציא את זה משם.
אז פנינו לרב הראשי לישראל שאישר באופן חריג להוציא את הפלאפון של עמית מהחלקה בה נמצאת (למזלנו קבר עוד לא היה) וכך היה. כבר בבוקר למחרת קיבלנו בשקית משהו שהיה נראה כמו חתיכת ברזל רקוב מדם עם ריח כל כך נורא ואיום שלא היה אפשר להתקרב אליו.
המחשבה שהחתיכת ברזל הזאת איכשהו תחזור לעבוד הייתה נראית בזמנו כמו פנטזיה מהאגדות, אבל בהקשר של עמית ידוע שאין לנו מעצורים. בעלי היקר חיים שיחיה, לקח את הפלאפון אליו למעבדה עבד עליו שעות ארוכות ובדרך נס הצליח לגרום לו לחזור לעבוד בצורה מלאה וחלקה!
ובתוך המכשיר הזה היה שמור עולם שלם של עמיתוש, אינסוף זיכרונות שתיעדה כאילו ידעה שכל זיכרון ישמש לפסיפס מסיפור חייה בהמשך. כך גם מצאנו את סרטון בו צילמה את עצמה שרה לא הרבה זמן לפני שנרצחה "שום דבר לא יפגע בי" .
ביצוע שלימים הפך להיות סמל המלחמה.
חודשים עברו עד שריח המוות שהיה עליו חלף גם כן ,אבל הפלאפון של עמית אצלי ביד ובשבילנו זה אוצר טהור".
