יהודית ושמוליק וייס ז"ל הובאו למנוחות בקיבוץ בארי
03.12.24 / 16:26
היום (שלישי, 3.12), הובאו לקבורה בקיבוץ בארי יהודית ושמוליק וייס ז"ל, אחרי כשנת קבורה זמנית בעולש.
שמוליק נרצח ב7.10 בביתו, יהודית נחטפה לעזה וגופתה אותרה סמוך לבית חולים שיפא אחרי כחודש וחצי בשבי.
יהודית כתבה בקבוצת הוואטסאפ המשפחתית: 'אנחנו בסדר ואוהבים אתכם. תהיו חזקים', מתוך הרצון לא להדאיג.
במהלך השבעה של שמוליק גילו בני המשפחה כי יהודית כתבה לחבריה שהמחבלים נכנסו אליהם הביתה ויורים עליהם. ביתם של יהודית ושמוליק וייס נשרף עד היסוד.
יהודית ושמוליק ז"ל חיו בקיבוץ בארי 33 שנים, וגידלו בו חמישה ילדים וחמישה נכדים. הזוגיות של שמוליק ויהודית הייתה רוויה אהבה, הערכה, כבוד והכלה. הם עשו הכול יחד, אי אפשר היה להפריד ביניהם. שניהם יחד נרתמו לעזור בכל מצב קושי של בן משפחה או חבר במסירות יוצאת דופן.
הם היו "יחידה של נתינה". ביתם היה מלא תמיד באנשים שהם לקחו תחת חסותם בחום ובנדיבות – שכירים בקיבוץ, חיילות ואחרים.
בבארי הגשים שמוליק את חלומו, ובמשך שנים רבות עבד וניהל את המוסך של הקיבוץ. הוא אהב את העבודה, ותמיד היה מוכן לעזוב הכול אם מישהו היה צריך תיקון או עזרה. בביתם של שמוליק ויהודית התנגנה מוסיקה כל הזמן, ב"פול ווליום".
הוא עצמו לא ניגן, למרות שרצה ללמוד, אבל הוא אסף כלי נגינה והשקיע במערכות שמע הכי משוכללות שיש. בבית היו פסנתר וכלי נגינה, וכל הילדים מוסיקליים מאוד.
אוהד וייס, בנם של יהודית ושמוליק וייס ז"ל, ספד בשם האחים:
"העולם הזה והמציאות הזו שהכתה בנו קשה מנשוא! אבל - חינכתם אותנו להתמודד עם מה שיבוא ביחד ולכוד ואנחנו כאן!, אנחנו כאן חיים ובועטים (בחיים בכלל ובאויבינו בפרט) ובוחרים בחיים יום יום צעד צעד לעבר שפיות חלקית. מקווים שיום אחד תחזור להיות שפיות אמיתית ועוטפת עם שיבת כל החטופים והחיים לשיקום."
"נפרדים היום מחלק מכם, חלק יקר, אהוב ומשמעותי לכולנו אך לא החלק היחידי! חמישה ילדים גידלתם, טיפחת ונטעתם בהם את משנתכם. חמישה נכדים הרמתם, האכלת, חיתלתם ופינקתם והשישית כבר ממש בדרך.
אין דבר או תכונה בנו שלא נגעתם בהם. שעות רבות של השקעה בשיחות, הדרכה מנטאלית/מוטורית/מכאנית ולבבית השתלמו! אנחנו פה כדי לחיות ולהחיות את החלק הזה בעולם. לימדתם לשמור זה על זו ועל המשפחה כולה וכך היה".
דניאל וייס שר לזכרם imagine :
- אסף וייס בנם שר את חיים פשוטים :
