המחדל הגדול של ממשלת ישראל שלב אחרי שלב
24.03.20 / 15:03
מדינת ישראל יכולה הייתה להתמודד טוב הרבה יותר מרוב מדינות העולם, אבל רצף של החלטות הזויות ומרגיזות הובילו אותנו לחוסר האונים המשווע. ממשלת ישראל יצאה למסע יחסי ציבור אגרסיבי שנועד להסתיר את המחדלים ואת הקטסטרופה בה אנו נמצאים כרגע.
מדינת ישראל יכולה ואמורה הייתה להתמודד עם נגיף הקורונה טוב הרבה יותר מרוב המדינות – שכן לישראל יתרונות עצומים על מדינות אחרות, יתרונות שלא נוצלו:
הריחוק של מדינת ישראל מסין, העובדה שלמדינה ישנו שער כניסה אחד בלבד (נתב"ג) לעומת אירופה, אמריקה ואסיה
והניסיון הרב והחשוב שנצבר כאן בהתמודדות עם מצבי חירום, היו אמורים להעניק לישראל אפשרות קלה הרבה יותר לעומת מדינות אחרות בעולם.
אבל שורה של מחדלים מביאים אותה בדרך לקטסטרופה ולגזרות על הציבור שספק אם הוא יכול לעמוד בהם-
בדרמה הקשה המתחוללת עכשיו - מתבהרת לכל תושב ופוליטיקאי את חשיבותה העליונה והקריטית של מערכת בריאות חזקה ויציבה הן משיקולים חברתיים והן משיקולים כלכליים , אבל ממשלת ישראל בעשור האחרון קיצצה וכפתה חנק מתמיד על המערכת הבריאות הציבורית.
מסתבר שמערכת הבריאות מעולם לא עמדה בראש סדר העדפות הלאומי של הממשלה.
מחדל 1 - מהיכן ולמה הגיע לפתע בר סימן טוב המנכ"ל?
ראש הממשלה נתניהו מינה בשנת 2015 לתפקיד מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב (המכונה "ברסי") ...
לא, הוא לא רופא, בעצם הוא כלל לא קשור לתחום....אלא הגיע מן העולם הכלכלי.... מה המסר של מינוי זה? לחשוב יותר כלכלי מאשר מקצועי או חלילה חברתי. כלומר לנהל את מערכת הבריאות כמו עסק.
אז מי הוא בר סימן טוב, האיש שעומד בשנים האחרונות בראש מערכת הבריאות והיום בראש המשבר הלאומי ?
הוא החל את הקריירה בכלל במשרד האוצר, ואחר כך בביטוח לאומי וכציר כלכלי בשגרירות ישראל בוושינגטון, וגולת הכותרת - סגן הממונה על התקציבים באוצר. בתפקיד זה באוצר, הוא ניהל מטעם האוצר את המו"מ עם הרופאים במסגרת סכסוך העבודה שהוביל לשביתת הרופאים ב-2011, וכונה "השוטר הרע" של משרד האוצר בפרשה.
והנה השוטר הרע מונה ע"י ראש הממשלה לראש מערכת הבריאות של מדינת ישראל.
המינוי התקבל בהתנגדות ההסתדרות הרפואית אשר הגישה גם בג"ץ נגד המינוי, אך זה לא עזר והוא הפך למנכ"ל הראשון שאינו רופא.
ואכן סימן טוב פעל כמצופה ממנו – את פעילותו הטיבו לתאר ראשי מערכת הבריאות במכתבם לראש הממשלה -
"בשנות עבודתנו הזדעזענו קשות בכל פעם שהוטל קיצוץ תקציבי, או לא פחות חמור, לא הוקצה התקציב המתאים לבתי החולים. התרענו חדשות לבקרים כי המחיר של החנק התקציבי המתמשך שנים רבות יתבטא בתחלואה גוברת ובחיי אדם. קולנו לא נישמע, האזרחים לא יצאו לרחובות על הרס מערכת הבריאות הציבורית, ויום הדין הגיע".
לטענת בכירי מערכת הבריאות, בשנים האחרונות היא רק הורעבה, הצטמקה והמשיכה להיחנק ולהידרדר ברמתה וביכולתה המקצועית.
העובדה היא שנכון להיום – מדינת ישראל נמצאת במקום האחרון ב-OECD בהוצאה הלאומית על בריאות!
במקום האחרון במדינות המפותחות במספר מיטות אשפוז כלליות.
במקום השלישי לפני האחרון במיטות טיפול נמרץ.
לא זו בלבד - מנתוני משרד הבריאות עצמו עולה כי המצב בפריפריה חמור שבעתיים מאשר בערים הגדולות.
הכתובת הייתה על הקיר, רק היו שבחרו במודע ובכוונת מכוון להתעלם ממנה
והנה מגיע יום הדין – מגפת הקורונה ועל המחדל המתמשך ואת חוסר יכולתם לטפל בכמות חולים גדולה, הם מנסים לחפות באמצעות מחדלים נוספים הגוררים גזרות קשות על הציבור שספק אם הוא יכול לעמוד בהם.
ומי שמוביל את הקו הקיצוני ביותר הוא... ניחשתם נכון, מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב.
מחדל 2 – הצהרות וכוונות לחוד וביצוע לחוד
לישראל היה זמן רב יחסית להתארגן לבלימת הקורונה, אחרי ההתרעה האסטרטגית שסיפקה סין כבר בינואר האחרון ובהתאם להנחיית ארגון הבריאות העולמי.
הצעדים המשמעותיים שממשלת ישראל נקטה היו אז – הפסקת הטיסות מסין, כפיית בידוד על חוזרים מחו"ל, בהמשך גם צמצום גורף בטיסות לחו"ל בכלל –
מסתבר שההצהרות היו בפה בלבד - הם לא באמת נאכפו אלא היו יותר הצהרתיים ורוב המגיעים מחו"ל כלל לא נבדקו ולא עברו לבידוד – כך התחילה המגפה בישראל - רוב החולים והמדביקים היו אלו שחזרו מחו"ל.
אילו ניתנה למנהל הנמל מוקדם יותר הנחיה לערוך בדיקות חום ולעצור כניסת חולים בלא בידוד, היינו כעת במצב טוב בהרבה.
מחדל 3 – אמפוטציית הבדיקות
ממשלת ישראל ומשרד הבריאות שהבינו את הסכנה ומתוך ידיעה שהמערכת כלל וכלל לא מוכנה לשום תרחיש, החלו לפעול כדי לקנות לעצמם זמן התארגנות. במקום לצאת למסע בדיקות מקיף של הציבור התעקשו על כמות מזערית .
למרות הלחץ המקצועי והציבורי וחרף הבטחות ראש הממשלה, קצב הרחבת הבדיקות התקדם בעצלתיים, למורת רוחם הגוברת של מדענים, רופאים ושרים.
זה החל עם כמות הבדיקות של מאות בודדות ביום במשך תקופה קריטית וארוכה מידי וזאת בעקבות אגו, בירוקרטיה טיפשית, חוסר בציוד בסיסי וככל הנראה גם פחד שהציבור יגלה את ממדי המחלה – ממדיים שמערכת הבריאות לא מסוגלת לטפל, אפילו לא חלקית!
מה הם יכלו לעשות?
רק כדוגמה– השיטה הסינית מדברת על בדיקה עצמית ומהירה: דקירה קטנה באצבע, תוצאות שמתקבלות כעבור 15 דקות, ועלות של 6 דולר. רמת הדיוק מגיעה ל-96%: לא אידיאלי, אבל אולי טוב יותר מהכנסת מדינה שלמה לבידוד. יזם ישראלי שהציע בעיצומו של המשבר להביא מאות אלפי ערכות סיניות לארץ, נענה בשלילה על ידי משרד הבריאות. "אמרתי להם 'קחו 20 אלף בדיקות, אני תורם!' והם לא לקחו", אמר היזם בתסכול.
ד"ר יואב יחזקאלי, מרצה לניהול מצבי חירום ואסון באוניברסיטת תל אביב, מסביר ששיטת הבדיקות ההמוניות (כפי שבצעו בהצלחה באסיה) מייתרת את הצורך בהסגר על כל האוכלוסייה – מפנים את המשאבים לבודד את החולים.
אבל נראה כי משרד הבריאות הופך את האימפוטנציה לאידיאולוגיה – משרד הבריאות יצא למסע הסברה למה לא כל כך חשוב הרבה בדיקות.... למה כולם טועים ואנחנו החכמים שבודקים רק מעט....
מחדל 4 - המעבדות:
נראה שאחד המחדלים המהותיים ביותר הוא מחדל המעבדות. "כבר בתחילת האירוע, ב-10 בינואר, ארגון הבריאות העולמי הוציא הודעה לכל המדינות להיערך – והדגיש בראש ובראשונה את נושא המעבדות". על אף שבארץ יש מעבדות רבות עם מכשיר רובוטי בשם PCR, שיכול לבצע מאות בדיקות ביום – משרד הבריאות התעקש לקיים את הבדיקות רק במעבדה המרכזית לנגיפים, בשיבא תל השומר. למה? לא ברור....
ארגון הבריאות העולמי שלח למעבדה הלאומית של כל מדינה את הדגימות הדרושות, כדי שזו תכשיר את המעבדות שבתחומה, אך המעבדות שרצו לקבל את הדגימות ואת הנתונים כדי להתחיל לחקור – נתקלו בסחבת מצד המעבדה הלאומית של ישראל. מסתבר שבמשרד הבריאות מנעו מהם בכלל את האפשרות שתהיה להם יכולת, ולו עתידית, לבצע את הבדיקות.
רק אחרי שהמעבדה בתל השומר הושבתה כשסגנית המנהל נשלחה לבידוד, שחרר המשרד את הדגימות, ביטל את האיסור על המעבדות האחרות, ואפשר להן להיערך.... כרגיל באיחור משמעותי באיחור.
ראש המל"ל לשעבר, האלוף במילואים גיורא איילנד, העז להביע את דעתם של רבים מעמיתיו, יוצאי המערכת הממשלתית ומי שעדיין מכהנים בה, כשמתח ביקורת חריפה על המדיניות.
איילנד התראיין לערוץ 13 ואמר – "המשבר מנוהל רע מאוד, באופן הרחוק מן הדרך שבה צריך לנהל משבר לאומי".
לטענת האלוף במי"ל - היה צורך לצמצם את אחריות משרד הבריאות לתחום התמחותו המקצועית ולאפשר לגופים אחרים, כמשרד הביטחון, לתרום את יתרונם היחסי בסוגיות כמו רכש ציוד בחו"ל. לטענתו אפילו דברים בסיסיים כמו חלוקה מסודרת של סמכות ואחריות בין הגופים השונים והקמת מרכז לניהול המשבר לא נעשו.
הוא שב ומתח ביקורת על האיחור בהפעלת מעבדות הבדיקה ברחבי הארץ.
מחדל 5 קבלות תוצאות מאוחרות -
לפי הצהרות משרד הבריאות וראש הממשלה נתניהו, תוצאות הבדיקות שמבוצעות לאנשים החשודים כחולים בקורונה אמורות להגיע לאחר 24-48 שעות. אולם עדויות וטענות רבות של נבדקים על עיכובים במתן תשובות – ועל טרטור מצד משרד הבריאות, מד"א וקופות החולים.
אנשים מבוהלים מקבלים תשובות אחרי 10 ימים ולמעלה מכך. יש שהבדיקות שלהם נעלמות והם נאלצים לעבור בדיקה חוזרת.
מה קרה עד שהתוצאות הגיעו – או שאנשים הדביקו עוד ועוד אחרים או שהסתגרו בחרדה מיותרת.
מחדל 6 - מתעלמים מהרפואה הקהילתית ככוח עזר
קופות החולים היו יכולים וצריכים להיות גוף שמוביל את תחום הבדיקות, בזכות נגישותם לציבור... אבל לא.... לא השתמשו בשירותיהם ושלמנו על כך מחיר יקר...
עתה ניתן להיעזר בהם בנושא הטיפולי - מאחר ולבתי החולים אין יכולת לתת מענה הולם לכמות אשפוזים ההולכת וגדלה.
משרד הבריאות צריך כבר עתה לרתום את הרופאים ואנשי הצוות במרפאות הקהילתיות (קופות חולים וכו) שיוכלו לתת מענה בבתים לחולים- אבל מסתבר שהם עדיין לא זוכים למעטפת של ציוד מיגון, תרופות ואמצעים לוגיסטיים, שיאפשרו את מערך הטיפול המורכב בחולים שישהו בבתיהם.
החזית הבאה אמורה להיות במרפאות הקהילה. משרד הבריאות יצטרך לתת את דעתו לכך, ולעבוד באופן הדוק עם הקופות ועם ראשי העיריות והמועצות, אך משום מה נראה כי הנושא עדין לא עלה לדיון ולא מקבל את תשומת הלב הראויה.
היה או לא היה אפשר להתכונן לקורונה?
נתניהו סיפר לציבור הרחב שהקורונה היא אירוע של פעם במאה שנה ובעצם לא ניתן להתכונן אליה. אבל מסתבר שהוא מטעה את הציבור – משרד הבריאות יש הנחיות ברורות שנכתבו במשך שנים ע"י אנשי מקצוע כיצד להתכונן למגיפה – אך מסתבר שלמרות התראות חוזרות ונשנות שלהם – אף אחד לא רצה להכניס יד לכיס כדי להתחמש בציוד שמטרתו להתכונן למגפה שיום אחד תבוא.
