הובא למנוחות: אריק קראוניק ז"ל, רבש"ץ קיבוץ בארי והנרצח הראשון בשבת השחורה
10.10.24 / 20:10
היום (יום ה', 10.10) הובא לקבורה בחלקה הצבאית של בית העלמין בבארי אריק קראוניק ז"ל (54), רבש"ץ קיבוץ בארי. אריק הוא הנרצח הראשון בשבת השחורה בקיבוץ בארי, הוא היה הראשון לצאת ולהגן על חברי הקיבוץ ובני משפחתו. ארונו הועבר היום ממקום קבורתו הזמני בית העלמין ביהוד.
אריק, אני רוצה לבקש בקשה אחרונה: תנהל שם למעלה את העניינים ותדאג, בבקשה תדאג שיחזירו את כל החטופים. רק אם הם יבואו נוכל לשקם ולהשתקם, לכל יתר הדברים אנחנו נדאג."
מתוך ההספד של רחל קראוניק, ראש צח"י של בארי, אחותו של אריק קראוניק ז"ל אריק היה אביהם של חן, תמר, הגר ונועה. בעלה של סיגל. אח של רחלי ומאיר.
יליד קיבוץ בארי. לכל מקום אליו הגיע היה מכניס אנרגיה, משאיר חותם וטביעת אצבע.
קולו הרם היה ביטוי לליבו ולנתינתו האינסופית; ניסיון להגיע לכמה שיותר אנשים, לאחד כמה שיותר אנשים. החיוך של אריק, שאפיין אותו כל-כך, גם הוא היה כקול רם למרחקים ארוכים; "הכל עושים עם חיוך", היה אומר, "הכל עושים באהבה". במרץ 2019 אריק לקח על עצמו את תפקיד רבש"ץ הקיבוץ.
אחותו, רחלי בנאקוט, שהייתה כבר אז ראש צח"י, ידעה שאריק הוא האדם המתאים למשימה. הוא לקח את ההגנה על בארי צעד אחד קדימה ודאג שיחידות עלית יגיעו להתאמן בבארי. באפריל 2022 אריק קיבל הצטיינות ממפקד אוגדת עזה על פועלו.
יאיר אביטל ספד לאריק בשם כיתת הכוננות של בארי, מתוך דבריו: "כולנו עדיין מבולבלים ומנסים לאסוף את השברים ולמלא את הריק שנשאר. כאדם שתמיד שם, מאוד קשה לדבר עליך כשאתה לא נמצא. תמיד היית בכל מקום, תמיד מגויס ותמיד מגייס. בין היתר גם לכיתת כוננות ידעת לגייס ולחבר אותנו יחד. הכל נעשה בחום, בקלות, ובפשטות, כמו שידעת לעשות כל דבר.
באותו יום ,כמובן, קפצת ראשון. הגעת לפנינו לנשקייה וכנראה בכך הצלת אותנו בגופך מהמארב של המחבלים. לא חשבנו אי פעם שזה מה שיקרה, מאות מחבלים מלאי שנאה ותחמושת פלשו לביתנו ואנחנו לחמנו זמן רב לבדנו מולם. בארי שילמה מחיר כבד שממשיך עד היום.
רבים נרצחו, נחטפו וחלקם טרם שבו. הנחמה שלנו היום היא שלא ראית ולא הספקת לחוות את כל הטרגדיות שעברה ועדיין עוברת הקהילה, שכה אהבת וטיפחת. ככיתת הכוננות, ניסינו לעשות ככל שביכולתנו. בהגנה על הקיבוץ והקהילה. והמחיר ששילמנו הוא בלתי נתפס. איבדנו אותך, את גיל, את שחר, את איתן ואת חגי.
אבל אתה בטח כבר יודע את זה, כי אתם יושבים שם עושים על האש וצוחקים ביחד כמו באימונים שלנו."
מתוך ההספד של תמר קראוניק, בתו של אריק ז"ל:
"אני עומדת פה היום בבארי, בקיבוץ שכל כך אהבת בכדי להגיד שוב כמה היית גיבור, הצלת כל כך הרבה אנשים, נגעת בכל כך הרבה אנשים וכולם הגיעו ללוות אותך הפעם בדרכך האחרונה. אבא אולי אתה לא יודע אבל בזכותך סיימתי קורס קצינים בדיוק מלפני שנה, בטקס כולם עמדו דקה דומיה לכבודך ומחאו כפיים, כיום אני משרתת במגב, כקצינה בסיירות מרכז, אני יודעת כמה שזה היה חשוב לך, מקווה שהצלחתי להגשים לך חלום. אין אחת ביחידה שלא יודעת מי אתה, אין אחת שלא מכירה אותך, את הבן אדם הטוב שהיית. אבא אני מקווה שאתה מסתכל עליי למעלה ורק מלא בגאווה, שאתה שמח על הדרך שעברתי בזכותך!"
