לאחר חודש שהיו נעדרים דפנה גרקוביץ ובן זוגה איוון מקיבוץ כיסופים זוהו כאשר אינם בחיים
10.11.23 / 20:28
אותרו גופותיהם של האזרח הספרדי איבן אייארמנדי מסרואץ גיפוסקואה ביחד עם אשתו דפנה לורן גרקוביץ' האזרחית ישראלית-צ'יליאנית שהתגוררו בקיבוץ כיסופים.
הם נחשבו כנעדרים במשך חודש עד שזוהו כאשר הם אינם בין החיים. אחרי שסיפרנו על כך בתחילת המלחמה, החדשות העצובות מאומתות.
הזוג שמע את האזעקות ולא הספיק להגיע לחדר מוגן, כאשר למרות הדיווחים על חטיפתם לרצועת עזה, מתברר שמחבלי החמאס המתועבים שרפו את ביתם בעודם חיים ולכן היה קושי רב בזיהוי גופותיהם.
יהי זכרם ברוך
דפנה גרקוביץ' עבדה בחברת "פולי-שק" ובן זוגה עבד בלוגיסטיקה של חדר האוכל בבארי. בעבר עבד אילרמנדי סיזר בדפוס בארי וברפת של כיסופים.
-
דני גרקוביץ' בן ה67 מתגורר בקיבוץ כיסופים כבר 30 שנים והוא משמש כמפקד תחנת המתנדבים של הכבאות וההצלה באזור. את הבוקר הארור של שבת ה-7 באוקטובר הוא לא ישכח בחיים והוא מתאר אותו לפרטי פרטים וסיפר לאתר וואלה : "הייתה הפגזה כבדה. לא הייתה כזאת אף פעם. עשרות רקטות ופצמ"רים. לאחר מכן בקיבוץ אנחנו מבינים שיש מחבלים שחדרו - הם נכנסו תחת האש הכבדה שאנחנו סופגים". דני נכנס לממ"ד אבל דאגתו היא לבתו דפנה ובעלה איוון, שגרים עשרות מטרים ממנו.
"הייתי בקשר עם הבת בשעה שמונה וחצי והיא כתבה שיש מחבלים מסביב לבית שלה. אמרתי לה - רק תשכבי ותתחבאי ואז היא מדווחת שהם נכנסו הביתה ושוברים הכל. היא כותבת לנו "הצילו!". לאחר מכן רשת התקשורת נופלת ולדני אבד הקשר עם בתו.
לאחר יותר מ-24 שעות במקלט דני יוצא ורואה את החורבן וההרס שמסביב בקיבוץ. "אנחנו רואים שהכל שרוף. בתים שבורים. בסריקות אנחנו מגלים משפחות שלמות שנטבחו. החיילים ביצעו סריקות אך לא מצאו את הבת שלי ואת בעלה, אנחנו עדיין לא יודעים איפה הם", הוא סיפר.
אך אתמול הגיעה הבשורה הקשה, אחרי חודש של חיפושים דפנה גרקוביץ' בת ה-47, ובן זוגה איוון אִיָרָמֶנדי אותרו כשהם לא בחיים ונרצחו בטבח ב7.10 בביתם בקיבוץ כיסופים
דפנה היפה. שרתנו יחד בצבא, ביחידה שישבה בתוך קיבוץ כיסופים רגע אחרי הסכם אוסלו, הליכות אינסופיות בשדות של הקיבוץ, רחצות ליליות בבריכה, לילות בפאב וכמובן גניבת מצרכים מחדר האוכל (סליחה כיסופים). בחודש האחרון הזיכרונות מהמקום היפה הזה צפים ועולים כל הזמן, המרחב הפתוח עד עזה, בימים שבאמת היה נדמה שתיכף יגיע שלום, אפילו את היחידה פרקו רגע אחרי. לא הייתי מזהה אותך אלמלא עדי, אבל כמובן שהיתה לי תמונה שתזכיר כמה את יפה. היום זיהו את גופתך והלב, שקרוע גם ככה, נקרע עוד קצת. נוחי על משכבך בשלום, דפנה גרקוביץ', הלוואי שמשהו טוב יצמח באדמה שחוותה את הרוע הזה. עמותת בזלת עמוד הבית
אדיר אלימלך
הייתה בי תקווה וניצוץ אחרון בשבילך, רק אתמול בלילה הייתי יחד עם חברים לקבל חיבוק גדול ואף לתת בחזרה, סה"כ כמה שעות של שקט, צחוק ומוסיקה שחדרה פנימה אל הלב... בזמן שהראש מרחף עמוק על תת מחשבות ומאתר רגעים של אושר בכדי להכניע את החושך שדורש לחדור... הוא לא מרפה ממני הוא רוצה מקום אצלי... חדרי הלב מלאים באור אחרון שמגן עליי ממנו, ביקשתי בדרך הכי ברוטלית וגם ביקשתי ממנו חיבוק, הסברתי לחושך שלא אוכל להכיל אותו יותר כי אור אני... מה זה בעצם להיות אור? שואל החושך ומביא איתו בשורה... הרשימה של פסיידאק נסגרה ואין מנוס מהידיעה שחברה נוספת נמצאה שרופה ה' יקום דמה. דפנה יקירתי, אהובה בנפש, שיחות מלאי צחוק ואין ספור חוויות יחד ברחבות, אני מבקש את סליחתך. ניפגש בסיבוב הבא.
