הכנס האקולוגי האקדמי הראשון העוסק ב"סטארט אפ" כלכלי ירוק: "יערת הדבש"

ההתפתחות האורבנית והתעשייתית מימי קום המדינה צמצמה את המרחב הטבעי, שפגע בנוכחות דבורת הדבש ומאביקים נוספים, החשובים לאיכות התוצרת החקלאית. מטרת מיזם "יערת הדבש" היא "לפצות" את הטבע על ידי נטיעה מחודשת ורבה של צמחים צופנים, להגדיל את שטח ה"מרעה" של דבורת הדבש, להשביח תוצרת החקלאית ולהגדיל את תנובת הדבש הישראלי.

מרכז מחקר ופיתוח בשדות נגב, בניהולו של פרופ' יפתח בן אשר, הקים יחד עם המועצה האזורית חוף אשקלון, שלוחה בראשותו של פרופ' אבי לוי. המועצה החלה במיזם לפני מספר שנים על ידי נטיעת עצים וצמחים צופנים, כולל הקמת יער מאכל צופני בישוב ניצן ופרויקט נטיעות נרחב במושב גיאה.

פרופ' יפתח בן אשר אמר כי הרעיון המוצע הוא לשכנע רשויות ביצוע (ממשלה, ראשי ערים ומועצות) להחליף ריצוף בטון ואספלט במימון נטיעות צמחים צופניים, מה שיסייע לשמירה על שטחים פתוחים וטיפוח אוכלוסיית הדבורים. לדבריו, הרעיון מתקשר ל"אמנת קיוטו", שקבעה לתעשייה העולמית מגבלות מחמירות על פליטת גזי חממה הגורמים להתחממות כדור הארץ ושינוי אקלים. לפי חישוב דומה, אם מודל יערת הדבש יעוגן בחוק, רשות עירונית שאין לה שטח לנטיעה, תשלם כסף לרשות כפרית על הצמחייה צופנית.

זאב מידן, מנכ"ל מועצת הדבש, בירך על הפרויקט החשוב ואמר: "שיתוף הפעולה עם ראש המועצה יאיר פרג'ון, נוצר בטבעיות ושמחנו על היוזמה המבורכת לנטיעה בשטחי המועצה, שם הבינו מיד את החשיבות הקריטית בהגדלת שטחי המרעה לדבורים. בכל העולם קיים חשש גדול לעתיד ענף הדבורים עקב תופעת היעלמותן המתרחבת בשנים האחרונות, דבורת הדבש הינה המאביקה המרכזית בטבע שאחראית להאבקת 80% מהיקף הגידולים החקלאיים בעולם. לכן קיימת חשיבות מרכזית להתגייסות כוללת של כלל הגופים בישראל, כמו גם לכל אדם בישראל לנטיעת צמח צופני בגינתו הפרטית. כל צמח צופני שיינטע יסייע בייצור מזון לדבורי הדבש והמשך קיום של החקלאות וייצור המזון".

כמו בכל העולם, גם בארץ דואגים למיגור התופעה- מועצת הדבש מקדמת מחקרים להתמודדות עם התופעה המדאיגה ופתרונות למיגורה ופועלת בשיתוף קק"ל בפרויקט נטיעות מוגברות של עצים צופנים אשר יסייעו לענף הדבש לשרוד, כאשר היעד הכמותי לנטיעה בשנה הוא כ- 500 אלף עצים ושיחים צופנים ברחבי הארץ.

דן איזיקוביץ, מהמחלקה לביולוגיה מולקולרית ואקולוגיה של צמחים מאוניברסיטת ת"א אמר כי בעוד שתרומת הדבש לייצור דבש אינה עולה על 20 מיליון דולר בשנה, הרי תרומתן לגידולים חקלאיים רבים בישראל היא גבוהה ביותר ועוברת מעל 2 מיליארד דולר בשנה.

פרופ' אבי פרבולוצקי, חוקר במינהל המחקר החקלאי- מרכז וולקני, לשעבר המדען הראשי של רשות שמורות הטבע והגנים. לדבריו, האדם במאה ה-20 הפך ליצור אורבני ובכך הושלם ניתוקו מהטבע. "כיום הטבע משמש לחלק מאתנו תפאורה לטיול ואובייקט לצילום ולא יותר. נדירים הרגעים בהם אנו מרגישים שחיינו תלויים בטבע בצורה כלשהי. היות וכך אנו מקדישים יום עיון זה לנושא הצופנים".

ליאב שלם, אדריכל נוף ואקולוג המתמחה בשיקום בתי גידול מופרים במרחב כפרי עירוני הציג דוגמאות מפרויקטים שנעשו במרחבים פתוחים, למשל שיקום צומח בית גידול חופי בפארק דלילה לאורך רצועת החוף באשקלון. "שילוב הדיסציפלינות, אדריכלות נוף ואקולוגיה, מאפשרת לי לשפר את התנאים באתרי טבע מופרים תוך שיקום ושחזור ערכי הטבע במקביל להנגשת האתר למבקרים".

ראש המועצה האזורית חוף אשקלון, יאיר פרג'ון, אמר כי יישום הפרויקט במועצה  לפני מספר שנים גרם לאיזון אקולוגי. "פרויקט יערת הדבש הוא פרויקט דגל מבחינתי, שנותן נשמה וכדאיות להמשיך ולהתעסק בתחום המונציפלי. מדובר במיזם רב דורי וימשיכו אותו גם אחרינו. מעכשיו צריך לדחוף את העגלה קדימה: גיוס משאבים, עבודה מול החינוך, מול האקדמיה מול האדריכלים, הגננים ועוד".

פרג'ון התייחס לכך שלפני 25 שנה, כשהיה מנהל בי"ס שדה בחברה להגנת הטבע, הובילו את המאבק לשימור חולות ניצנים והפיכתם לשמורת טבע, עוד כשהחולות לא נתפסו אז בתודעה הציבורית כערך טבע לשימור. "היום אין אחד שלא גדל ואומר שהחול הוא ערך טבע מוגן. אז אנחנו נמצאים היום בתהליך בפרויקט החדש  וחשוב שכל אחד בציבור יחשוב שכל גינה ושתיל שהוא נוטע צריך להיות צופני".

בהמשך, אמר פרג'ון, הוא ידרוש לקבל מיסוי על כך שהמועצה תגדיל שטחי הצופנים ועיר שלא תוכל לעשות זאת- תשלם ארנונה. "במקום שנקים סככות ונתחרה במסחר ותעסוקה, המרחב הכפרי יישאר שמור ופתוח לדורות ואת זה נעשה בחקיקה שתתחיל בתודעה ציבורית, בקהילה ובנוער".

פרופ' אבי לוי: "הכנס הזה חשוב ואני מקווה שהוא יתרום באופן פרקטי להעלאת המודעות לגבי צמחים צופנים בישראל. אני מצפה שתקום וועדה בין משרדית שתטפל בנושא זה כולל יצירת לובי פוליטי לקידום הנושא וגם שתקום בורסת צוף בדומה לבורסת דו תחמוצת הפחמן הקיימת בחו"ל".