תחנת המשטרה הישנה בבאר טוביה הוכרזה כאתר מורשת בעל ערכים היסטוריים ואדריכליים
17.11.19 / 12:37
המבנה המסתורי, שעומד נטוש לחלוטין בלב השטחים הפתוחים שמצפון למושב באר־טוביה ומדרום-מזרח למושב עזריקם, צפה פעם על כמה מהקרבות הגורליים ביותר שאפשרו את הקמתה וקיומה של מדינת ישראל. וכיום הופך לאתר מורשת שווה לבקר בו
בשנת 1936, שנת פרוץ מאורעות תרצ"ו־תרצ"ט או כפי שכונו "המרד הערבי הגדול", המושבה באר טוביה שעוד היתה הלומה מטראומות', הקדימה תרופה למכה וביקשה את סיועם של הבריטים בהגנה על ישובם. הבריטים נענו לבקשת אנשי באר־טוביה והקימו תחנת משטרה קטנה שאותה איישו ארבעה שוטרים רכובי סוסים. כוח פרשים שישמור על הסדר הציבורי באזור כולו. הכוח הורכב משני שוטרים בריטים ועוד שניים ערבים. תחנת משטרה זו היא תחנת באטאני.
תחנת המשטרה הבריטית הזו השיגה את מטרתה והצליחה להגן על הישוב היהודי הדרומי ביותר דאז, למשך 12 שנים נוספות.
בכ"ט בנובמבר 1947 נערים הקימו את פל"מ באר־טוביה (פלוגה מקומית) והנערות אומנו לתפקידי קשר, רפואה ונהיגה. בתחילת שנת 1948 החלו הבריטים לנטוש חלק מהמוצבים והמצודות שבנו ברחבי הארץ.
הראשונה שננטשה הייתה "משטרת באטאני " שעליה השתלטו אנשי באר־טוביה. בתחנת המשטרה שירת חנוך ברודז'יצקי - יהודי ששירת במוצב באטאני מטעם המשטרה הבריטית. כשתותחי המלחמה החלו לרעום באזור, הרגו השוטרים הערביים את כל הסוסים באורווה, בזזו את התחנה וברחו. חנוך הצליח לשכנע את הבריטים טרם נסיגתם להשאיר את המוצב בידו על כל הציוד שנמצא בו. אנשי באר־טוביה סייעו לחנוך באספקת מים, מזון ותחמושת במשך שלושה ימים, בהם שמר על המבנה לבדו עד אשר הגיעו כוחות גדוד 53 של גבעתי והשתלטו על המבנה.
מאותו הרגע שימש המבנה הנטוש של הבריטים את כוחות חטיבת גבעתי. ממנו יצאו לכבוש את מנחת המטוסים הבריטי שננטש גם הוא ונמצא במרחק מאות מטרים בלבד. אותו מנחת שימש את כוחות הגדוד במבצע "חסידה" הסודי שבמסגרתו הוברח מטוס תובלה מלא בציוד לחימה ותחמושת מצ'כיה לעזרתם של הכוחות הלוחמים בשטח. את הנחתת המטוס באישון ליל, פריקת המטען, תדלוק המטוס והמראתו מחדש ביצעו כוחות גבעתי ובאר-טוביה מתוך המבנה של תחנת משטרת באטאני בליל ה-1 לחודש אפריל 1948. זאת מבלי שאיש מהכפרים הסמוכים, או מכוחות הבריטים שנותרו באזור יבחין בכך.
היום המבנה מוגדר כמבנה לשימור. כך מורה השלט הנעוץ בכניסה אליו. מבנה הבטון הנטוש בצד הדרך נבנה כדי להגן על תושבי הנגב היהודים שישובם חרב פעמיים קודם לכן.
מאוחר יותר נעזרו תושבי המקום במבנה כדי להגן על עצמם בכוחות עצמם. המבנה שימש לאחר קום המדינה כבסיס צבאי, אך ננטש בשנית.
כיום, מלבד קומץ מטיילים אין מי שפוקד את המבנה החרב שנמצא בתחומי המועצה האזורית באר-טוביה, כל שנה שעוברת מסכנת את המבנה ההיסטורי.
ניתן לציין כי מלבד הסיפור ההיסטורי המרתק של המבנה והאזור כולו, יש במבנה גם לא מעט חן של אסתטיקה נקייה ונטולת מניירות ובטון מאסיבי חשוף, כיאה למבנה המשמש כוחות ביטחון. שימורו של המבנה ושימוש בו על ידי תושבי הסביבה יכול לעשות עימו צדק.
יהיה ייעודו אשר יהיה - ממרכז נוער אזורי כפי שפורסם, מרכז תרבות או מוזיאון לתולדות מרחב דרום שפלת החוף.
מרחב שהצליח לעמוד בחזית ההתיישבות החלוצית של המאה ה-19, חזית הפרעות בישוב היהודי, חזית ההתיישבות האידאולוגית של העלייה השנייה והשלישית ובחזית המלחמה לעצמאותה של מדינת ישראל. וגם כיום נמצא בטווח הטילים והאזעקות.
