מגילת העצמאות של הילדים
07.01.19 / 12:47
התפקיד ההורי שלנו הוא להקנות לילדים שלנו כלים שיוכלו להכין אותם לחיים הבוגרים שלהם לדעת להשתמש בערכים ובמיומנויות שהם קבלו מאתנו ולהביא אותם לידי ביטוי בחייהם הבוגרים. כשאנחנו בוחרים לאמן את הילדים שלנו במיומנות אנו מעבירים להם מסר לגביי המסוגלות שלהם ,לגביי היכולות שלהם ומאפשרים להם לרכוש את הכלים לעצמאות ,לביטחון העצמי ולדימויי העצמי .
כהורים, אנחנו רוצים להגן על הילדים שלנו, לשמור עליהם מכל משמר .אנחנו רוצים ומייחלים שהם יגדלו להיות בוגרים עצמאיים ובעלי יכולות אישיות גבוהות.
לא מעט פעמים אנחנו שומעים את ילדנו משתמשים ב"לא יודע", "לא מסוגל", "לא יכול". "תעשי לי" ,"תלבישי אותי" ואנחנו מהר עוטים את הגלימה ,נחלצים לעזרתו .
במצב זה אנחנו יוצרים תלות הילד בעזרה שלנו, לא מאפשרים לו לתרגל מיומנות חשיבה עצמית ופתירת פתרונות, מונעים ממנו מיומנות של כישורי חיים. בתפיסה זו אנו ההורים כביכול רוצים למנוע מהילד את התסכול שהוא חווה, את העצב ואולי את הכעס. אך למעשה, בגישה הזו שאנחנו עושים במקומו משימות ,מטלות, פעולות יומיומיות אנחנו משדרים לו שהוא לא יכול, לא מסוגל ולא יודע. וממעיטים ביכולות שלו.
למה חשוב שהילד ירכוש עצמאות?
התפקיד ההורי שלנו הוא להקנות לילדים שלנו כלים שיוכלו להכין אותם לחיים הבוגרים שלהם לדעת להשתמש בערכים ובמיומנויות שהם קבלו מאתנו ולהביא אותם לידי ביטוי בחייהם הבוגרים. כשאנחנו בוחרים לאמן את הילדים שלנו במיומנות אנו מעבירים להם מסר לגביי המסוגלות שלהם ,לגביי היכולות שלהם ומאפשרים להם לרכוש את הכלים לעצמאות ,לביטחון העצמי ולדימויי העצמי .
כשאני מדברת על עצמאות אישית אני מתכוונת לאפשר לילד להתקלח לבד, להתלבש לבד, לנעול נעליים, למזוג מים ממתקן המים לבד גם כשהוא בן שנתיים. וכן גם לנקות את המקומות האינטימיים שלהם לבד.
אז באמת נכון לעשות?
חשובה הדרך. לא התוצאה.
איך מתחילים?
1. מנהלים שיח קצר ובו אנחנו מסבירים לילד שאנחנו מאמינים ביכולות שלו והוא יכול מעתה ל...(התקלח להתלבש לנעול נעלים לבד, לצחצח שיניים וכו'....).אנחנו נמצאים בשבילו במידה והוא יזקק לעזרה.
2. מראים לילד איך..- איך חופפים שיער.(בנות ומרכך שיער-להראות איך לשטוף היטב).איך נועלים נעליים(רגל ימין ושמאל-אם הוא צעיר ומסתבך עם שרוכים לא צריך להתעקש .יש נעלים עם סקוטשים. ולתרגל בנפרד שריכת שרוכים).ה"איך" מתמקד בדרך.
3. לעודד את הילד על כך שניסה והתמודד למרות שלא היה לו קל. או כשהצליח לבצע לבד.
4. קשה יותר להימנע מביקורת, אז נכון שלא חפף את השיער לשביעות רצונך ולא התנגב כפי שהסברת .אך תזכרו שהוא עשה זאת לבד!! ללא עזרה.
5. אם מבקש עזרה להיות שם בשבילו בהתחלה ולתת לו לסיים.
כדאי להתחיל ולהתמיד כשאנחנו לא ממהרים או לחוצים. להתחיל כשאנחנו רגועים עם שק של סבלנות.
תזכרו ככל שהילד יתרגל את המיומנות כך יהיה לו יותר קל לבצע, הוא יפתח את שריר ההצלחה וכתוצאה מכך יחווה חוויות טובות .
מאת:
הילה אוחיון היא יועצת זוגית, מינית, משפחתית. מנחת הורים מוסמכת, מאמנת ילדים ומבוגרים מאותגרי קשב וריכוז.
אתר - WWW.HILA-OHAYON.CO.IL מייל: [email protected]
