להיות אמא: דברים שאומרים רק בקיץ

זה לא משנה מהי הטמפרטורה בחוץ והאם מדובר ביום שרבי או בעוד יום חם מאוד. וזה לא משנה אם אתה נוטף מים, פעם ביום, לפחות, אמא או אבא יגידו "תסגרו את המזגן, אני לא עובד/ת בחברת חשמל". כמובן שהילדים בתגובה ירימו גבה ויתהו - מתי אבא או אמא יגשימו את החלום לעבוד בחברת החשמל?

● ומעניין לעניין באותו עניין: "תסגרו את המים, אבא לא עובד בחברת המים וישראל מתייבשת".

● "זה אני או שכל שנה יותר חם?" - פעם ביום תשמעו מישהו ספק שואל, ספק אומר את המשפט הזה ולאחריו מיד מישהו יענה "מה עשו פעם כשלא היו מזגנים?", או וגם, "גם שנה שעברה היה חם, פשוט שכחנו כמה".

● אין בית שלא ישמיע את הקול הבא: "השנה, לא משנה מה יקרה, אתם לא נשארים בבית. כולכם הולכים לקייטנה, שמעתם?", ולא משנה שילד הכי קטן חגג לא מזמן 16.

● מה זה החופשים האלה? איך לא הלכתי להיות מורה? באיזה מקצוע בעולם יש חודשיים חופש ועוד מקבלים על זה שכר?

● בתל אביב, הלחות בלתי נסבלת. כן, כאילו בירושלים יורד שלג, ובאילת 44 מעלות בצל בלי לחות גורמת לצמרמורת קור.

● "בזמנים שלנו, היינו נוסעים מקסימום לטבריה, וזה היה נראה לנו כמו אמריקה" - כן, וזה נאמר בדרך כלל כשהילדים מנדנדים "למה רק אנחנו לא טסים לחו"ל".

● "אין, אין, אין על הפירות של הקיץ, איך בא לי תפוז".

● "אני מעדיפה יותר את הבגדים של החורף, יש להם שייק כזה מיוחד" - כשאת חוזרת מחוף שבו ניקרו לך את העיניים כל נערות הגוגו ונערי מכון הכושר.

● "למי יש כוח לעשות ספורט בחום הזה?" - כן, רק ירדו הטמפרטורות וכולנו נחזור להיות מרתוניסטים.

● "מה פתאום שפעת בקיץ? איזה נורא זה כאב גרון בקיץ?" - כאילו שבחורף זה תענוג צרוף.

● "חייבים, אבל ממש חייבים לנסוע השנה לטיול אוהלים" - ברור. רק שיעבור החום הזה ואנחנו נוסעים.

● "כמה מעלות בחוץ?" - זה חשוב לנו לדעת, כאילו שההבדל בין 42 ל־40 הוא כזה קריטי שדורש החלפת מלתחה.

● "מי הולך יחף בחום הזה?" - כשהילד אומר ששורפות לו הרגליים מהחום של הים. הגיוני, כי לים בחום הזה ולים בכלל צריך ללכת עם מגפיים.

● "לא אוכלים ארטיק לפני האוכל ולא שותים מים אחרי אבטיח" - מה לא ברור?!

● "אני לא מאמינה שקיץ ואני עדיין מפעילה שתי מכונות ביום" - כאילו שבקיץ הבגדים מתכווצים, הילדים לא מתקלחים ושום בגד לא מתלכלך לו - פתאום.

● מי אמר שהוא שונא חורף?

קיץ שמח