מחסור כרוני בעובדים להיי-טק- מדוע אין נשים בהייטק?
אלדה נתנאל
18.03.21 / 08:49
להאזנה לתוכן:
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שהתפרסמו השבוע רק 70% מהנשים הזכאיות לבגרות משתלבות בלימודים אקדמאיים לעומת 61% מהגברים הזכאים, אולם רק 19% מהן פנו ללימודי תואר ראשון במקצועות המדעים וההנדסה ב-2019-2020 לעומת 47% מהגברים. לימודים אקדמיים של תחומים אלה מנתבים את הסטודנטים למשרות בתעשיית ההיי-טק, שלה תרומה משמעותית למשק מחד ושכר גבוה לעובדים בה .
דו"ח מבקר המדינה מעידים על אפקטיביות נמוכה של ההכשרות המקצועיות בישראל בשנים האחרונות, ועל חוסר תיאום בין הגופים הציבוריים השונים שאמונים על ההכשרות.
נכון לתקופת הבדיקה (מרץ 2019-מאי 2020) לא היה גורם שמרכז את התחום ומוביל אותו. לדבריו, ריבוי הגורמים הציבוריים שמספקים מענה מקשה על הציבור להכיר את האפשרויות ולבחור מתוכן. בנוסף, היעדר התכלול פוגע במיצוי המשאבים ומקשה על התאמת ההכשרות לצורכי שוק העבודה המשתנה ולצורכי האוכלוסיות השונות.
המבקר ציין שקיים מחסור כרוני בעובדים מיומנים בתעשיית ההיי-טק הישראלית. מדו"ח מבקר המדינה עולה כי עוד ב-2019 נאמדו כ-18,500 משרות טכנולוגיות לא מאויישות בתעשיית ההיי-טק, כאשר גופים ומומחים שונים מעריכים כי המגמות הנוכחיות צפויות לייצר ביקושים של 20-50 מיליון משרות חדשות במקצועות טכנולוגיים בעולם.
ממוצע של שיעורי הגברים והנשים שהחלו ללמוד את מקצועות המדע והטכנולוגיה באקדמיה בשנים 2019/20-1995/96, 14% מהנשים ו-29% מהגברים מתוך הזכאים לבגרות המשיכו ללימודים אלה. הנתונים של השנה האחרונה בהשוואה לממוצע של 25 השנים האחרונות מעידים על התרחבות הפערים בין גברים לנשים בתחומים אלה באקדמיה, מה שכאמור צפוי להתבטא בשוק העבודה בשנים הבאות.
