מה אנחנו יודעים על הסרטן הרביעי בשכיחותו בנשים בעולם?

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('1672a4a1-e81e-4f9a-84b6-bb4daf073a45','/dyncontent/2024/11/3/df0fd569-76a9-4891-804e-67058dd74b58.jpg',18639,'קיבוץ השלושה אייטם כתבה ',525,78,true,26587,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('1672a4a1-e81e-4f9a-84b6-bb4daf073a45','/dyncontent/2024/11/6/254bd038-88a9-40b2-a1b6-279fd196209f.jpg',18667,'צרפתי אייטם כתבה 2',525,78,true,26587,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('1672a4a1-e81e-4f9a-84b6-bb4daf073a45','/dyncontent/2024/9/8/f8053b85-55cb-4af9-8eac-2efc831f016b.jpg',18411,'בלו אייס אייטם כתבה ',525,78,true,26587,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('1672a4a1-e81e-4f9a-84b6-bb4daf073a45','/dyncontent/2024/8/7/5067193b-26d8-471b-8cdb-027b2ddffd67.gif',17653,'די אוון אייטם כתבה ',525,78,true,26587,'Image','');},15]]);})
להאזנה לתוכן:

לרגל שבוע המודעות לסרטן צוואר הרחם (17-22/1/2021) האגודה למלחמה בסרטן בשיתוף משרד הבריאות מפרסמים נתונים מעודכנים על התחלואה והתמותה מסרטן צוואר הרחם בישראל. אז מה בדיוק אנחנו יודעים על הסרטן הרביעי בשכיחותו בנשים בעולם? כל הפרטים החשובים >>>

כאמור, סרטן צוואר הרחם הוא הסרטן הרביעי בשכיחותו בנשים בעולם. זיהום בזנים מסוימים של נגיף הפפילומה האנושי (HPV) הוא גורם הכרחי להתפתחות המחלה. גורמי סיכון מוכרים נוספים הם עישון וזיהום בנגיף ה-AIDS.

גילוי מוקדם: הכללת החיסון נגד פפילומה בשגרת החיסונים הלאומית עשויה לתרום, בטווח הארוך, למניעה ראשונית של המחלה. מניעה שניונית של המחלה, כלומר גילוי נגעים טרום סרטניים (דרגה III) או גילוי סרטן חודרני של צוואר הרחם בשלב מוקדם, מתאפשרת באמצעות בדיקת משטח תאים מצוואר הרחם (משטח Pap) או בדיקת נוכחות נגיף הפפילומה (HPV test). 

פרופ' ליטל קינן בוקר, מנהלת המרכז לבקרת מחלות במשרד הבריאות מסבירה: "שיעור ההיארעות (שיעור המקרים החדשים שאובחנו) של סרטן חודרני של צוואר הרחם בישראל נשמר יציב בעשורים האחרונים (2017-1996) . עם זאת, חלה עלייה בשיעור ההיארעות של נגעים טרום-סרטניים דרגה III, המצביעה בין היתר על עלייה בביצוע בדיקות משטח פאפ מ-48.1% בשנת 2014 ל-51.5% בשנת 2018. בדיקת פאפ כלולה בסל הבריאות אך היא בדיקת סקר שאינה מוצעת באופן יזום לכלל הנשים בגיל מסוים. מסיבה זו פלח נכבד מאוכלוסיית היעד המרכזית – נשים בסיכון גבוה – אינו מכוסה כראוי". 

ד"ר מריו ביינר, מנהל היחידה לגינקולוגיה אונקולוגית, המרכז הרפואי מאיר, ויו"ר החברה לגינקולוגיה אונקולוגית אמר: "בשנים האחרונות אנו עדים לשיפור בפניה של נשים לצורך ביצוע בדיקת פאפ. שיעור הנשים שביצעו פאפ כבדיקת סקר ב- 3 השנים האחרונות עלה מ-48.1% ל-51.5% ושיעור הנשים שלא ביצעו פאפ ב-5 השנים האחרונות ירד מ-39% ל-34.8%. אולם לצערי שיעור הסיקור הינו עדיין נמוך ובמיוחד בשכבה החברתית-כלכלית החלשה. בנוסף, שיעור ההיענות לחיסון כנגד וירוס הפפילומה, הניתן חינם לבנים ובנות בבי"ס, עדיין נמוך ועומד על פחות מ-60%. מהיכרותי עם מטופלות, הן לא מקבלות מידע מרופאי המשפחה ורופאי הנשים שגם אם לא חוסנו בגיל בי"ס עדיין מומלץ ואפשרי לקבל את החיסון במסגרת קופ"ח עד גיל 45". 

צילום: shutterstock אילוסטרציה

מנתוני הרישום הלאומי לסרטן של משרד הבריאות  עולה כי: בשנת 2017 אובחנו בישראל  248 נשים עם סרטן חודרני של צוואר הרחם ו-717 נשים עם נגע טרום סרטני (דרגה III) בצוואר הרחם. בהשוואה בינלאומית עם מדינות ה-OECD (ע"פ נתוני Globocan 2018) של היארעות סרטן חודרני בצוואר הרחם, נמצאת ישראל במקום נמוך יחסית (33 מ-36). 

כמו כן, במהלך שנת 2017 נפטרו 81 נשים בישראל מסרטן חודרני של צוואר הרחם. הגיל הממוצע בעת הפטירה מסרטן צוואר הרחם  בשנת 2017 בישראל היה 65 שנים. בהשוואה בינלאומית, למרות ששיעורי ההיארעות של סרטן חודרני בצוואר הרחם נמוכים בישראל בהשוואה למדינות ה-OECD (ע"פ נתוני Globocan 2018), שיעורי התמותה בישראל נמצאים בטווח הבינוני: מתחת למחצית המדינות ומעל למחציתן האחרת. 

שיעור הביצוע של בדיקות סקר לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם בשלוש השנים האחרונות בקרב בנות 54-35 בישראל היה 51.5% בשנת 2018, על פי נתוני תוכנית המדדים הלאומית בבריאות הקהילה. שיעור זה נמוך מהשיעור שדווח בשנת 2013 עבור נשים בגילים 69-20 במדינות ה-OECD (61.6%). עם זאת, מדובר בקבוצות גיל שונות. יש לזכור, כי במחצית ממדינות ה-OECD תוכנית הסקר לסרטן צוואר הרחם היא לאומית, ואילו בישראל התוכנית אופורטוניסטית. ואכן, נראה כי השימוש בבדיקות לגילוי מוקדם בקרב נשים בישראל הוא בררני (סלקטיבי): בשנת 2018 שיעור הביצוע בנשים ממעמד חברתי-כלכלי גבוה (63.0%) היה גבוה פי שניים מהשיעור המדווח בנשים ממעמד חברתי-כלכלי נמוך (32.8%).

התוכנית הלאומית למדדי איכות ברפואת הקהילה אף בדקה את שיעור הנשים בנות 54-35 בישראל אשר לא נבדקו כלל בחמש השנים האחרונות. נמצא כי השיעור ירד עם השנים: מ-39.0% בשנת 2014 ל-34.8% בשנת 2018. שיעור אי הביצוע היה גבוה פי 2.5 בנשים במצב חברתי-כלכלי נמוך (55.4%) לעומת נשים במצב חברתי-כלכלי גבוה (23.1%). 

גשו להיבדק! בקשו מרופא/ת הנשים שלכן בדיקת פאפ! 

 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה