ירין שחף: "ציפו ממני שאהיה מכונאי רכב"
07.05.24 / 21:39
הסוד שלו: ראיון עם האיש שלא אוהב להתראיין.
בעולם בו טרנדים משתנים בערך פעמיים בשבוע, זה לא מובן מאליו לחגוג כמעט 4 עשורים בניהול ביה"ס למקצועות יופי, ובו זמנית לשלוט בענף האיפור, הסטיילינג והתסרוקות. אבל שחף, מעולם לא עשה את המובן מאליו. הוא גם לא אוהב ראיונות מתוקשרים ובכלל, מקפיד להימנע מחשיפה על חייו האישיים. הוא מעדיף להתמקד בניצוח על סצנת הביוטי בישראל. גאוותו הגדולה על כך ש- 78% מהעובדים בתעשיית הקולנוע, תיאטרון והטלויזיה, הם בוגרים שלו. לרגל חגיגות ה-38 לבית הספר המוביל בישראל, ניסינו להבין מה הסוד שלו, אבל בלי טיפת כיסוי פודרה.
איך כל זה התחיל?
שחף: "אלה היו אמצע שנות ה- 80. באותה תקופה תעשיית הקולנוע הישראלית החלה לפרוח. סרטים כמו אסקימו לימון הפכו לבינלאומיים. ערוץ 2 (היום ערוץ 12) החל בשידורי ניסיון, ולמעשה סוף סוף הוצגה אלטרנטיבה לערוץ הראשון (כאן 11) שעד אז שלט בלעדית. תעשיית היופי תמיד משכה את ליבי - איפור בהפקות אופנה ומאחורי הקלעים של הצגות וסרטים ריתקו אותי. היכולת לשנות דמות במשיחת מכחול - הייתה כפלא בעיני."
איך התברגת לתוך הענף?
"מייד כשסיימתי את השירות הצבאי, פניתי לחברת 'רבלון' והצעתי את עצמי לעבודה בתפקיד יועץ יופי בנקודת מכירה. אז באותם ימים, נשמע להם מאוד מוזר, שגבר צעיר רוצה לעבוד בענף שנחשב טריטוריה נשית בלבד. אבל קיבלו אותי לניסיון. תוך זמן קצר, קודמתי לתפקיד יועץ היופי הראשי של כל החברה ובמסגרת זו שימשתי כאחראי על כל הדיילות בארץ. באותם ימים, כשסצנת הקולנוע והטלוויזיה החלה לפרוח, חשבתי שאיפור לא נועד רק להיות 'אישי', אלא חייב להיות 'מקצועי' ממש כמו בחו"ל."
בגיל 24 לפתוח בית ספר? לא יומרני מידיי?
"האמת שכן, אבל אז לא ראיתי בעיניים. בחברת 'רבלון' התרשמו מאוד מהיכולת הוורבלית ומכושר ההדרכה שלי. אחרי שלוש שנים החלטתי לעזוב אותם. פניתי לחבר טוב שלי, שהיה צלם אופנה בראשית דרכו ובעלים של סטודיו, ברחוב שד' בן גוריון בת"א פינת דיזינגוף. ביקשתי ממנו לשכור את המקום שלו, פעמיים בשבוע אחה"צ. פרסמתי מודעה קטנה בעיתון ״ידיעות אחרונות״ ותוך שבוע כבר מילאתי את הכיתה הראשונה. היה רעב גדול ללימודים מקצועיים, ואני הייתי הראשון בענף בתי הספר. ככה לצד הברים ומסעדות ברחוב דיזינגוף של שנות ה-80, התקיים עולם צבעוני של ביוטי, שרק מעטים ידעו על קיומו."
בן כמה בית הספר היום?
"בית הספר הוקם בשנת 1986. מאז ועד היום, משמש כבית הספר מספר 1בישראל. הוא מוביל את מקצועות היופי. בין כתליו המקצועיים תמצאו עולם שלם של קורסים, השלמויות רבות ובעיקר צוות הוראה מקצועי שממש חי את התעשייה."
מה סוד ההצלחה?
"על פניו, השניים חולפות האופנה משתנה, אבל המשמעות של לימודים מקצועיים עבורי, הרבה יותר רחבה. למעשה, התרומה של בית הספר למקצועות האיפור הסטיילינג והתסרוקות - הפכה לכרטיס חובה לכניסה לענף."
בתי ספר אחרים נפתחו ונסגרו. כיצד שורדים אחרי ארבעה עשורים ואיך נשארים רלוונטיים מתמיד?
"אני חושב שיתרונו וייחודו של בית הספר הוא לא רק במה שיש בו – הגם שיש בו הרבה - אלא, במקצועיות, לדוגמא: לבית הספר אין קו של מוצרי איפור, ולכן הוא לא חוטא בהתמסחרות או חוסר אובייקטיביות. התלמידים נחשפים לכל סוגי המוצרים והטכניקות. מדובר בהדרכה נטו, ובהדרכה אנחנו מספר 1".
קח אותנו אל ירין-הנער. איפה הוא נולד?
"נולדתי בת"א בשנת 1962. אהבתי אל תחום האיפור נרקמה בשלב מוקדם בחייו. שסיימתי בית ספר יסודי, ההורים שלי רשמו אותי ל'אורט' חולון למגמת מכונאות רכב. זה היה סיוט בשבילי. נדדתי בכמה בתי ספר עד לצבא. אבל, אם חושבים על זה לעומק גם היום אני עושה "תיקוני פחחות צבע" – אלא שהם רק על פני אנשים. בחופש הגדול של כיתה יא, נסעתי לטיול לאיטליה ושם גיליתי עולם שלם ומרתק של איפור מקצועי. הכל החל תוך כדי נסיעה ברכבת מרומא לפירנצה, שם פגשתי במקרה מאפר ומאפרת מקומיים. השיחה הכובשת איתם, מילאה אותי בהתלהבות. אותה התלהבות שמלווה אותו עד היום."
בקרוב תסגור 62 להולדתך. לאיזה רגע אתה הכי מתגעגע?
"אני מתעסק בעיקר בעתיד. בתפיסת החיים שלי אני מאוד פרקטי. המילה 'נוסטלגיה' לא קיימת אצלי. ההנאה שלי לעשות כאן ועכשיו. כל מה שקרה אתמול, מבחינתי שייך לעבר. אני מגדיר את עצמי כוויז'ואליסט, לא אמן ולא מנהל בית ספר, אלא אדם שיוצר ויז'ואל שלם בעזרת איפור, שיער וסטייל". אומר שחף, ומבקש לסיים כעת את הריאיון על מנת לחזור אל העבודה שהוא כל כך אוהב.