הוואטסאפ למען אימהות בעוטף עזה
20.05.21 / 19:11
מחקר חדש שנערך במחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן גוריון בנגב מצא ששימוש בוואטסאפ עבור אימהות צעירות באזורי מלחמה כמו עוטף עזה הפך מקור תמיכה משמעותי עבורן, המועדף על פני ערוצי תקשורת פורמליים."המיידיות, הנגישות, הניידות ואפשרויות השימוש הם שתרמו לתפקיד הוואטסאפ כמשאב התמודדות משותף הנמצא בכל מקום", אמרה ד"ר דפנה ישועה-כ"ץ
בשנים האחרונות יישומי מדיה ניידים הפכו למשאב משמעותי לתקשורת בזמן חירום ולהתמודדות קהילתית במהלך אסונות טבע ומלחמות. שימוש בפייסבוק, טוויטר, וואטסאפ או מסנג'ר הפכו למשאב משמעותי לתקשורת בזמן משבר, תמיכה חברתית ואף התמודדות קהילתית.
מחקר חדש שנערך במחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן גוריון בנגב והתקבל לכתב העת Mobile Media and Communication, מצא שעבור אימהות המתגוררות באזור עימות מתמשך, כדוגמת עוטף עזה, שיוך לקבוצת וואטסאפ יישובית ממלא תפקיד מרכזי של תמיכה רגשית ומעשית.
מגורים באזור סכסוך מתמשך עלולים לגרום למגוון השלכות בריאותיות נפשיות מזיקות, כולל הפרעת דחק פוסט-טראומטית, חרדה ודיכאון. בשל איום מתמשך זה, החיים בקהילות אלה נעים בין שגרה לחירום. תמיכה חברתית יכולה להפחית מצוקה על ידי עזרה לאנשים להתמודד עם הבעיות שלהם, מקום לאוורור רגשות במהלך אירועי חירום, ואף מקור לקבלת מידע לצד פתרון בעיות ודרכי פעולה.
"השיח בקבוצה מפיג ומשחרר מתח באמצעות הומור. ברגעים המתוחים הללו יש הרבה צחוקים ובדיחות בקבוצה. זה משחרר אותך, אתה צריך ללחוץ על הכפתור הימני והמתח הרגשי מתפוגג", סיפרה אחת המרואיינות. מרואיינת נוספת ציינה: "בקבוצה יש הרבה נשים שאני סומכת עליהן. אנחנו מתמודדות עם אותם הקשיים. ברגע שאת חברה בקבוצה כזו, את מרגישה באופן אוטומטי מחוברת יותר, ואת יכולה להרגיש בנוח לבקש עזרה ולעזור לאחרים. זה מקום ששום דבר לא בסדר יכול לקרות. זה נותן תחושת שייכות".
"אימהות היישוב תפסו את הוואטסאפ היישובי ככלי האמין והמדויק ביותר", מספר הסטודנט יובל רויטמן, שערך את המחקר, ״לדוגמא, כשאימהות בקבוצה קיבלו הודעות בתקשורת על חזרה לשגרה ופתיחת בתי הספר, הן התייעצו בקבוצה אם לשלוח לבית הספר וסמכו יותר על שיקול הדעת של חברות הקבוצה מאשר על הודעות הממשלה״.
באמצעות ראיונות עומק שנערכו עם 12 חברות קבוצת וואטסאפ הפועלת ביישוב הסמוך לגבול ישראל- עזה, נחשפו אסטרטגיות התמודדות ייחודיות לאימהות המתגוררות סמוך לגבול, כמו תמיכה רגשית ופתרון בעיות. ממצאי הקבוצה הזו הושוו לקבוצת אימהות ביישוב בערבה בגודל ובעל רקע סוציואקונומי זהה שתושביו אינם מתמודדים עם טרור מתמשך.
"המיידיות, הנגישות, הניידות ואפשרויות השימוש בסוגי מדיה שונים, הם שתרמו לתפקיד הוואטסאפ כמשאב התמודדות משותף הנמצא בכל מקום", אמרה ד"ר דפנה ישועה-כ"ץ, שהנחתה את המחקר, "קבוצת הוואטסאפ עזרה לחברותיה, הנמצאות ביישוב בו לא תמיד יש אזעקות, להבין האם הפיצוצים ששמעו מהווים איום ישיר והאם הן צריכות לתפוס מחסה או להרדים את הילדים בממ״ד. השימוש בכלי הזה הפך חיוני".
מחקר זה מדגיש את הדרכים בהן אנשים החיים באזורי עימות מתמשכים יכולים להשתמש בטכנולוגיות תקשורת בכדי לנקוט פעולות חיוניות ולהיעזר ככלי תמיכה רגשי. "ממצאי המחקר יכולים לסייע לעוסקים בשרותי הבריאות שעובדים עם אוכלוסיות באזורי סכסוך לרתום טכנולוגיות דיגיטליות לתמיכה בתהליכי התמודדות קהילתיים", סיכם רויטמן.
המחקר מבוסס על עבודת התזה של יובל רויטמן בהנחיית ד״ר דפנה ישועה-כ״ץ מהמחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן גוריון בנגב.
