כנס אתגרי החקלאות בצפון הנגב

ביום חמישי התפנו עשרות אנשי חקלאות מרחבי צפון הנגב לכנס מקצועי שדן באתגרי החקלאות באזור. הכנס הינו יוזמה של חה״כ לשעבר זבולון כלפה ושל ניר זמיר, יו״ר קיבוץ להב. 

יוסי ישי, מנכ״ל מושבי הנגב ומנכ״ל משרד החקלאות לשעבר ציין ״חקלאות ישראל היא ייחודית והתאפיינה בעבר בשלוש מטרות עיקריות - אספקת מזון, עוגן לתנועת ההתישבות בפריפריה ואקולוגיה. אלה הפכו להיות מטרות ברורות וייעדים מוגדרים לפיתוח החקלאות בנגב. אבל אז הגיעה מחאת הקוטג׳ שטרפה את הקלפים והשחקן המרכזי שנכנס לתמונה היה הורדת יוקר המחייה.

הקוטג׳ שינה את חוקי המשחק וזה, לצד קיצוץ בתקציבי המים, הפקעת קרקעות, ועוד ועוד קשיים שהמדינה מערימה על החקלאים, כמו ייבוא מאסיבי של פירות וירקות רק יוצר עוד ועוד לחץ על החקלאים, שאין להם שום יכולת להתמודד עם המציאות החדשה שנוצרה. כדי להיות היום חקלאי בישראל צריך להיות מהמר. אם החקלאות הישראלית לא תתייעל, תכניס טכנולוגיות חדשות ותתן פייט לחקלאות המיובאת היא לא תשרוד״.

-

אבשלום (אבו) וילן, מזכ״ל התאחדות חקלאי ישראל* ציין כי ״כשממשלת ישראל מדברת על חקלאות ישנו פער עצום בין ההצהרות לבין המציאות. מעמד החקלאות בישראל ירד בצורה משמעותית בעשורים האחרונים כך שאנו ממוקמים נמוך מאוד ביחס ליתר מדינות ה-OECD. השוק המקומי גדל, הייצוא בהקפאה, ולצד זה ישנו ביקוש אדיר לטכנולוגיות החקלאות של ישראל. וזו חלק מהבעיה של החקלאות בישראל. לממשלת ישראל אין תכנית ברורה להצלת החקלאות - אין אסטרטגיה. ממשלות ישראל האחרונות דחקו את החקלאות לשוליים כשהבעיה הכי גדולה לדעתי היא שתחושת הגאווה של החקלאות נעלמה. זה מרסק את החקלאים ואת החקלאות. וזה עוד מבלי לפתוח לדיון את בעיית המים״. 

-

חיים (ג׳ומס) אורון, לשעבר שר החקלאות אמר ״לממשלת ישראל אין מדיניות בנושא החקלאות כפי שאין לה מדיניות בתחומים אחרים. ישנם שני עוגנים שיש להם משמעות וקואליציות של אינטרסים. נכון שהשיקול המרכזי של שר האוצר היום הוא יוקר המחייה, אבל יש פה אינטרס רחב יותר על נושא שהוא ייסוד הדיון פה והוא נושא יתרון הגודל או התארגנות. וזה שם המשחק״. 

-

זבולון כלפה, לשעבר יו״ר הלובי החקלאי בכנסת: התייחס לנושא ההתארגנות ואמר: ״ענבי טלי זו הדוגמא הכי טובה להצלחה של התארגנות. הם אספו את כל מגדלי הענבים במושב לכיש וכולם משווקים דרך ענבי טלי.   

אבל יש פה נקודה חשובה נוספת. זה נכון ש- 2011 הייתה נקודת מפנה בהתייחסות לחקלאות אבל אופן ההתמודדות שלנו איתה שגוי לדעתי. יוקר המחייה הוא תוצאה של אובדן דרך, אובדן ערכים. אם חקלאי מוכר את התוצרת שלו ב- 1.6 ש״ח והוא רואה אותה למחרת בסופר ב - 9 שקלים אז יש פה בעיה מובנית במערכת. אם לא נחזור לאותו עולם ערכים של פעם ונבין שחקלאות זה לא רק צורך אלא זה גם ערך, זה לא ישתנה. אם לא נחבר את הילדים שלנו לחקלאות, ואם אנחנו לא נפתור לעצמנו את הבעיות אף אחד לא יפתור אותן בשבילנו״.