האם בעלי תפקיד בכירים בקיבוצים מנצלים לרעה את מעמדם?

יותר משלושה רבעים מחברי הקיבוצים סבורים כי בעלי תפקידים בכירים בקיבוצים מנצלים לרעה את התפקיד לטובתם האישית. כך עולה מסקר דעת קהל 2018 שערכו פרופ' מיכל פלגי (ניר דוד) ואליאט אורחן מהמכון לחקר הקיבוץ והרעיון השיתופי באוניברסיטת חיפה.

הנושא שנבדק הוא מידת האמון בבעלי התפקידים הכלכליים והחברתיים בקיבוץ, וכן אם קיים ניצול לרעה של התפקיד.

כרבע מהמשיבים סבורים שהתופעה של ניצול לרעה של התפקיד אינה קיימת, כמעט מחצית מציינים שהיא קיימת במקרים בודדים, ויותר מרבע (29%) סבורים שיש יותר ממקרים בודדים שבהם התפקיד מנוצל לרעה.

המצב הכלכלי של הקיבוץ אף הוא קשור לנושא זה. כמחצית המשיבים (47%) מהקיבוצים החלשים כלכלית מציינים שיש יותר ממקרים בודדים של ניצול לרעה של התפקיד מצד בכירים בקיבוצם, בהשוואה לכמעט רבע (23%) בקיבוצים החזקים כלכלית.

כשפרופ' פלגי נשאלת כיצד היא מפרשת את העובדה שרוב מוחלט בקיבוצים סבור שבעלי התפקידים מנצלים לרעה את תפקידים, אם במקרים בודדים ואם במקרים רבים, היא מעדיפה לא להציג את פרשנותה לתוצאות שעלו בסקר בסוגיה זו.

"כל אחד חייב לפרש בעצמו", היא מבהירה. "אני יכולה להציג את הממצאים, ולכל אחד הפרשנות שלו. השיטה שאני נוהגת בה היא לקחת את הנתונים, להביא אותם לקהל העונים לסקר, ולשאול אותם איך את מסבירים את זה. לכל חבר קיבוץ יש הסבר משלו".

אז איך את, מיכל פלגי חברת קיבוץ ניר דוד, מסבירה את זה?

פרופ' פלגי צוחקת, ואז עונה: "אני לא רוצה להסביר את זה, כי כשחוקר מסביר דברים באופן אישי ללא חיזוק מחקרי, זה יכול להישמע בעייתי. לכן אני נזהרת בזה מאוד".

המדגם בסקר דעת הקהל ב־2018 כלל 2,234 חברות וחברים שנדגמו מקיבוצים שונים ברחבי הארץ. השיבו לשאלון משיבים מקיבוצים במצב כלכלי שונה: לא טוב - 18%, בינוני - 30% וטוב - 52%.

לדברי פרופ' פלגי המצב הכלכלי של הקיבוץ הוגדר על ידי המשיבים לסקר, ומבדיקה שנעשתה בעבר עם מומחים מהתנועה הקיבוצית נמצא כי קיים קשר הדוק בין הגדרת החברים לבין מצבו הכלכלי של קיבוצים על פי המדדים הרשמיים.

בנושא מתן האמון בבעלי התפקידים, נמצא כי ככל שהמצב הכלכלי נתפס כטוב יותר, כך יש יותר אמון הן בהנהגה הכלכלית והן בהנהגה החברתית של הקיבוץ. למשיבים מהקיבוצים החלשים כלכלית יש פחות אמון בהנהלה החברתית שלהם ובהנהלה הכלכלית, בהשוואה למשיבים מהקיבוצים הבינוניים והחזקים כלכלית. מגמה זו נמשכת כבר כמה שנים.

נמצא שיותר ממחצית המשיבים שהמצב הכלכלי של קיבוצם אינו טוב, מציינים שיש להם מעט אמון בשני סוגי ההנהלות המכהנות בקיבוצם (55% מציינים מעט אמון בהנהלה החברתית, ו־61% בהנהלה הכלכלית) בהשוואה למשיבים מהקיבוצים החזקים כלכלית, שבהם כרבע (26%) ציינו שיש להם מעט אמון בהנהלה החברתית וכחמישית (22%) בהנהלה הכלכלית.

הממצא שלפיו בקיבוצים שמצבם טוב יש יותר אמון בהנהגות, ולהפך, נראה טריוויאלי מאוד. האם זה שונה מארגונים אחרים?

"חשוב לבדוק את הנתונים המפורטים. בקיבוצים החזקים כלכלית, 74% נותנים אמון בהנהלה החברתית, ו־78% בהנהלה הכלכלית. האם זה הרבה או מעט? אני לא יודעת. בקיבוצים החלשים כלכלית, 45% נותנים אמון בהנהלה החברתית, ו־39% בהנהלה הכלכלית.

"גם כאן אין לי מושג אם זה נחשב הרבה או מעט. כל אחד צריך לשפוט את זה בפני עצמו. אני לא יודעת מה המצב בארגונים אחרים מבחינה זאת, ואני לא מכירה מחקר שעסק בזה".

איך את מסבירה את זה שכשהמצב הכלכלי לא טוב קיים מעט אמון לא רק בהנהלה הכלכלית אלא גם בהנהלה החברתית?

"אני לא בטוחה בהסבר, אבל אני חושבת שכשהמצב הכלכלי אינו טוב, יש לכך קשר גם עם התפיסה של המצב החברתי, כי אז כל מיני צרכים של החברים אינם באים לידי מימוש. זו הפרשנות האישית שלי, לא ממצא של מחקרים".

איך הנתונים הגבוהים יחסית בנוגע לאמון בבעלי התפקידים, מסתדרים עם הממצאים שלפיהם רוב הנשאלים סבורים שבעלי התפקידים מנצלים את תפקידם לטובתם האישית?

"אני חושבת שמי שענה שיש מקרים בודדים של ניצול לרעה, התבסס על מקרים ששמע או שקרא בעיתונות, ולא תמיד על משהו שהוא הכיר מקיבוצו. לכן זה לא משיק לתשובות על האמון בבעלי התפקידים בקיבוצו".