בית המשפט הורה על פינוי המבנים ב"חוות פיליפ"

פיליפ הרשברג ז"ל נולד בפולין בשנת 1908. נעוריו עברו בחווה החקלאית של דודו, ובהגיעו לבגרות נשלח לאקדמיה לקציני פרשים של הצבא הפולני. בשנת 1932 עלה פיליפ לארץ ישראל ועבד כפועל בניין בתל-אביב במשך כשנה. לאחר מכן החליף מקצוע והפך לעגלון. מאוחר יותר ניהל את משק אטינגר בפתח תקווה, ולבסוף בשנת 1936 עבר לנהל את משק "פטר" בגדרה, שנחשב למשק החקלאי המודרני ביותר בארץ. עם הגיעו לגדרה גויס להגנה, שירת במסגרת "הנוטרים" ועם פרוץ מלחמת העולם השניה, גויס למחלקה הגרמנית של הפלמ"ח.

במסגרת הפלמ"ח ובזכות חזותו הסלאבית, נשלח פיליפ כמרגל מטעם ההגנה והבריטים לתוך גרמניה. לאחר תום מלחמת העולם, השתתף בפעולות המחלקה הגרמנית בגרמניה. פעולות שנודעו גם בשם פעולות "הנוקמים". בין מלחמת העולם למלחמת העצמאות גוייס לשירות הידיעות של ההגנה (הש"י) ושימש כאיש קישור לערביי הסביבה. במלחמת העצמאות שימש כסגן מפקד פלוגת הפרשים של חטיבת גבעתי, וכאחראי על אספקת המזון לסוסים ו"גיוסם" לצה"ל. עם סיום המלחמה נשלח מטעם מוסדות המדינה עם שני שותפיו לעבד שטחים נרחבים, בני עשרות אלפי דונמים, שעמדו שוממים.

בסוף שנות ה-70, ביקש פיליפ הרשברג ז"ל להתיישב בקרקעות , בתמורה לקרקעות שנלקחו מעיבודו לצורך הקמת קיבוץ כרמים. פיליפ ז"ל קיבל הרשאות לתכנון, שלא צלחו, ובעקבות כך הוא לא עבר להתגורר במקרקעין.  

לאחר פטירת פיליפ, בשנת 1998 בנו יוחאי הרשברג פלש למקרקעין, בנה בהם את ביתו והקים דוכן מסחרי וחווה המציעה מגוון פעילויות נופש, והכל ללא אישור הרשות ותוך עשיית עושר ממקרקעי הציבור.

 בשנת 2012 הגישה רשות מקרקעי ישראל באמצעות הפרקליטות, תביעה כנגד יוחאי הרשברג, אשתו באותה עת ומשק פיליפ בע"מ לפינוי וסילוק יד מהמקרקעין, לצו מניעה קבוע ולתשלום בגין דמי שימוש בסך 348,854 ₪. בנוסף התבקש תשלום שיקבע ע"י ביהמ"ש בגין עשיית עושר ולא במשפט וכן התבקש צו פינוי למיטלטלין והריסת מחוברים.

בית המשפט דחה את טענות ההגנה, ובכללן הטענה שלפיליפ ז"ל או לבנו אחריו ניתנה הבטחה שלטונית מחייבת המאפשרת מגורים במקום.

עוד קבע בית המשפט כי הנתבעים מחזיקים במקרקעין שלא כדין (למעט מטע זיתים שפינויו לא התבקש) והורה על פינוי המקרקעין, תוך שנתן ארכה לפינוי, על מנת לאפשר בחינה של הסדרת החווה לפי חוק הרשות לפיתוח הנגב ("חוק חוות בודדים").

כמו כן נדחתה טענת קיזוז שהעלו הנתבעים ולפיה יש לקזז את שווי הנזקים שגרמה להם המדינה שנאמדים לטענתם במליוני שקלים.  

בנוסף הטיל ביהמ"ש על הנתבעים תשלום דמי שימוש בסך 348,854 ₪, כפי שדרשה המדינה, וכן פסק תשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 55,000 ₪.

בית המשפט סיים את פסק דינו באמירה:

"... דרכם של הבריות הנוסעים בדרך להגיע לפינת נוי וליהנות ממנה ולא לחקור בחוקיותה.  צר היה לי לשמוע את התיק כשופטת. הייתי מעדיפה לשמוע את ההיסטוריה של המקום והנגב כעוברת אורח... ולהישאר עם תחושת המקום והרוגע".

 התביעה הוגשה ונוהלה ע"י עו"ד נירה גלעד מפרקליטות מחוז דרום אזרחי בשיתוף רשות מקרקעי ישראל מרחב עסקי ירושלים.