יישובי הדרום בתנופת תיירות והתיישבות

שלוש שנים אחרי המלחמה, ועשור לריצות טראומיות לחדרים ממוגנים, תושבי הדרום מרימים ראש ומניעים קדימה, תנופת בנייה ביישובים , נהירה של אזרחים ממרכז הארץ לפריפרייה, בקרוב גם אזור מסחרי ומרכזי לתעשייה בעוטף עזה, חברות  מפעלים ובתי עסק מעתיקים את עצמם לדרום ומאכלסים את השטחים, ובכך גם מספקים מקומות עבודה, לדוגמא פארק התעשייה ספירים,  השייך  למועצה האזורית שער הנגב ולשדרות, נמצא כיום בתהליך אכלוס ובנייה של מרכזים לוגיסטיים ובתי עסק.

בשנה האחרונה תושבי הדרום שינו תפיסה מחשבתית ,  ממקום של קורבנות כתושבי פריפרייה, לשיח של קידום וניצול המשאבים לטובת התפתחות . 

שר הכלכלה, אלי כהן, אומר כי "כיום דווקא הגידול הדמוגרפי הוא עילה וזרז לפיתוח משמעותי באזור, אפילו יותר מהשייכות לאזור תחת סיכון ביטחוני. ישובי עוטף עזה ושדרות זוכים לתעדוף מעצם היותם פריפריה שמתרחשים בה תהליכי פיתוח משמעותיים."

מה שנתן דחיפה לכך  היא גם החלטת הממשלה ב2017 אשר התקבלה בספטמבר 2014, שבה הוחלט על תוכנית רחבה ובה שורה של פעילויות שיקום ועידוד צמיחה בעקבות המבצע והמצב הביטחוני המתמשך שקדם לו. החלטות אלה נגעו להיבטים שונים, ובהם בינוי, דיור, תשתיות, תעסוקה, יזמות, תשתיות ותיירות.

 תנופה של בנייה והתיישובות 

לפי נתוני מכון המחקר של הכנסת והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ביישובי הדרום התגוררו ב–2013 1.18 כמיליון תושבים, שהיו 14.4% מכלל האוכלוסיה בישראל, ומתוכם 65 אלף איש התגוררו בעוטף עזה.

ב–2016, לפי הערכה של אותם גופים, מתגוררים 78 אלף תושבים בשדרות וביישובי עוטף עזה — גידול של כ–20%.

גם בקיבוצים בעוטף מציינים  שישנה גדילה בהרחבות בנייה. למועצה האזורית אשכול נוספו כ–1,000 תושבים חדשים מאז צוק איתן, ולמועצה חוף אשקלון נוספו כ–1,200 תושבים. בקיבוץ בארי, למשל, נוספו בשנתיים האחרונות 40 יחידות דיור חדשות; ביד מרדכי נוספו 30 יחידות.יש בנייה גם בקיבוצים זיקים, ארז, יד מרדכי וניר יצחק. במועצה האזורית שער הנגב מדובר ב–280 מגרשים שבהם מתבצעות התחלות בנייה וקליטה של 250 משפחות (כולל בשכירות). בקיבוץ ארז נבנות 30 יחידות דיור אחרי שנים שלא היו שם יותר מ–120 משפחות.

המשרד לפיתוח הנגב והגליל קיבלה אחריות להקמת "בתי אגודה" — בתים המוצעים לשכירות, עם אפשרות לרכישה. כדי לבנות אותם מקצה הממשלה 180 אלף שקל לדירה עבור תשתיות וסכום נוסף לסבסוד הבינוי. המשרד מקים באזור עוטף עזה  עד 150 יחידות דיור כאלה בקו הקדמי לגבול, בהשקעה של 30.5 מיליון שקל בכל אחת מהשנים 2015 ו–2016, בנוסף לתקציב של 10.5 מיליון שקל עבור 50 יחידות בשאר היישובים שבטווח של יותר משבעה ק"מ מהגבול עם עזה.

בנוסף הוקצו 5 מיליון שקל לשיפוץ יחידות דיור והשלמת מרכיבי מיגון למתיישבים חדשים,ואם לא דיי בכך גם סיוע בשכר דירה ל–400 סטודנטים (500 שקל לסטודנט) ולמשפחות המתגוררות בשדרות (עד 900 שקל בחודש).  העצמה קהילתית וחברתית של האזור נלקחו בחשבון, והמשרד לפיתוח הנגב והגליל יועד להקצות לעניין 7 מיליון שקל ב–2015–2017.

תיירות דרומית 

גם בנושא זה הושקעו המון משאבים לקידום התיירות וצמיחה באזור, פסטיבלים כמו דרום אדום, כדורים פורחים, לילות קיץ בנגב , מסלולי אופניים , צימרים ובתי הארחה נפתחים וכל זה  הופך למאין מותג אשר מביא את אזרחי ישראל לבקר באזור ובכך לספק  תיירות והכנסה לתושבי האזור. 

פוסט טראומה

 את השלוש שנים האחרונות של הרגיעה היחסית למרות הזליגות,  ניצלו תושבי הדרום להחלמה ולהתפתחות אישית וקהילתית, אולם עדיין ישנם תושבים שלא שחווים התקפים וחרדות מימי "צוק איתן",  היעדר פיתרון מדיני שיסמן את סיום הסיכסוך אינו מאפשר  לרבים לשחרר את הדריכות  בחייםהם ובכך מפריע לתהליכי ההחלמה והשיקום. ילדים ובני נוער שמתקשים לישון לבדם במיטות  פוחדים להתקלח לבדם עם דלת סגורה או להישאר לבד בבית, ילדים שחוזרים להרטיב או צמודים להורים,  הילדים חוששים מאוד.

אייךהמדינה מטפלת בבעיה?

משרד הבריאות מפעיל מזה כעשור, באמצעות הקואליציה לטראומה, חמישה מרכזי חוסן בעוטף עזה, ורואה בפרוייקט זה חשוב וערכי. אין בכוונת משרד הבריאות להפסיק כל תקציב או פעילות של מרכזי החוסן.

בנוסף ביטוח הלאומי, באמצעות מרכזי חוסן, מעניק ומממן טיפול נפשי באופן מיידי לכל אדם שחש כי הוא נמצא במצב של דחק נפשי בעקבות אירוע איבה. כמו כן, במסגרת דיונים מחודשים בנושא הקשר בין אירועי איבה ללקויות נפשיות שונות, ועל סמך הניסיון המצטבר אצלנו ובעולם בנושא,  פועלים  בביטוח הלאומי לעדכון הכללים הקיימים ובעיקר בנושא תסמונת פוסט טראומה.