רן שפר נרצח ב7 באוקטובר שבוע הבא יועבר למנוחת עולמים בקיבוץ בארי
13.08.24 / 15:37
ב 6 באוקטובר 2023 נסע רן שפר תושב קיבוץ בארי למסיבה ברעים. אנשים שראו אותו שם סיפרו שהוא חייך ושמח. שעות ספורות אחר כך נרצח. הוא נקבר ברביבים באופן זמני ובשבוע הבא יובא למנוחת עולמים בקיבוץ בארי .
כשנודע שרן מת, אנשים שפגשו אותו במסיבה יצרו קשר עם לילך אחותו וסיפרו לה שהוא פשוט נכנס להם ללב.
כזה היה רן – נפש חופשייה. הרגש הוא מה שהוביל אותו. אדם אוהב, שאהב מאוד לרקוד. תמיד מחייך, תמיד בטוב, תמיד אופטימי. בואו של רן לעולם הביא שמחה גדולה. חברים שהיו איתו בכל המסיבות סיפרו שאמר שככה בדיוק היה רוצה למות, במסיבה.
אין ניגוד גדול יותר בין דרכו של רן, דרך של אהבה ושמחה שהתלכדו במסיבה, לבין הדרך בה הלכו בה רוצחיו, דרך של שנאה ואימה. דרכו של רן והאהבה העצומה שבה נהג יהוו זיכרון ונחמה לבנות אמלי, זואי ונאיה, לגלית, לאחותו לילך ולכל חבריו.
סיפור חייו של רן
בהיותו בן 18 נפטרה אימו. הוא נשאר קשור מאוד לאחותו לילך, שהייתה כסלע איתן עבורו. כיוון שהיה יתום משני הוריו, לא נדרש לעשות צבא, אך הוא בחר להתנדב ושירת במשטרה הצבאית בתפקיד כלאי. עם סיום שירותו יצא לטייל בעולם. תחילה במזרח הרחוק, בהודו ובתאילנד, ובהמשך באוסטרליה, בניו זילנד ובאפריקה.
הוא נסע וחזר במשך שנים וחיפש את מקומו בעולם. כתב חברו אוריאל: "יום אחד התיישב לידי מול הנוף, בקצה איזה הר, צ'פע/שפר/רן שפר/ ראסטמן. אז מה עושים מחר? הוא שואל. ואני לא מבין, אתה ואני? בטוח ?אני מסתכל ורואה עיניים גדולות עם כנות של ילד טוב. נתחיל בצ'אי, אני אומר. ועבר יום /יומיים/שבוע /שבועיים/חודש /חודשיים ואנחנו עדיין מטיילים יחד. לא יודע איך הצלחת לפתוח את השער שלי ולהיכנס ככה פנימה, בלי להתבלבל, בשיחות ארוכות בלילות לבנים שנינו מפליגים למסעות תודעה משותפים".
כשהיה בן 35 חזר לארץ וגר במשך חצי שנה ב"אשרם במדבר", מרכז רוחני ובית הארחה בערבה שבו הפעילה קהילת המקום סדנאות מדיטציה, יוגה ועוד. את גלית פגש ב-2010 בפסטיבל של "אשרם במדבר". כמה חודשים לאחר מכן, נישאו והקימו את ביתם בקיבוץ בארי. נולדו להם שלוש בנות, אמלי, זואי ונאיה. רן אהב את הבנות בכל ליבו והן אהבו אותו מאוד. היה אבא מסור ומעורב בחיי בנותיו ודאג לכל מחסורן.
הוא בילה איתן בטיולים, בבריכה ובבאולינג, שיחק איתן במשחקי קופסה ובדגדוגים. לאחר שחזר לקיבוץ, יצא ללמוד והפך לטכנאי קירור ומיזוג.
הוא עבד במקצוע זה במשך שנים והיה מנותני השירות המצטיינים בקיבוץ. תמיד בחיוך, תמיד נכון לעזור. כמה שנים לאחר מכן, התחיל לעבוד בחינוך, בבית הילדים ובחינוך היסודי בקיבוץ. בשנת 2022 נפרד מרעייתו. הוא המשיך לגור בקיבוץ ולעבוד בו. רן נהג לתרגל מדיטציה.
בהודו גם גילה והתאהב במוזיקת טראנס ובמסיבות טראנס, והמסיבות הפכו לתחביב המרכזי שלו. גדי חברו סיפר: "שעת חצות מאוחרת. חושך, כוכבים, אורות צבעוניים מרצדים. קולות של צחוק ושמחה. מוזיקה דופקת מעל ואבק בכל מקום. ואז, מעל כל זה מפלחת את האוויר קריאת אושר אדירה מלווה בשריקה חדה... זה צ'פלה שלנו, האיש והאגדה. חיוך ע-נ-ק מרוח על פניו המזוקנות. עיניו מלאות אור ואהבת חינם. הוא רוצה לחבק את כל העולם. כוח החיים זורם ממנו לכולם והוא ברגע זה המאושר באדם".
סיפרה חברתו מיכל: "רן היה בחור צעיר עם רסטות מהממות, עיניים נוצצות מאושר ומאנרגיית חיים טהורה, לב רחב וחם וטוב , כולו טוב. בעצם הכרנו במרחב של שמחה וריקודים, ככה הוא זכור לי, מקפץ לו בקלילות עם חיוך רחב ועיניים בורקות". רן היה נפש חופשיה שנכנסה לליבם של אנשים. רגש הוא מה שהוביל אותו. תמיד מחייך, תמיד בטוב, תמיד אופטימי. היה דמות דומיננטית אך צנועה עם לב ענק, חיוך ממיס, עיניים טובות, חוש הומור ותמיד נכון לעזור.
בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, פתח בשעה שש וחצי בבוקר ארגון הטרור חמאס בירי טילים ורקטות מרצועת עזה לדרום ולמרכז ישראל. בשעות הבאות חדרו אלפי מחבלים את גדר הגבול מרצועת עזה למדינת ישראל והחלה מתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה - קיבוצים ומושבים, על הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות, על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור.
המחבלים רצחו כ-800 אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות, חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים ועובדים זרים מהקיבוצים, החריבו בתים רבים ביישובים ולמעלה מ-350 חיילים ושוטרים נפלו בטרם הצליחו כיתות הכוננות המקומיות וכוחות צה"ל להשתלט על השטח.
בבוקר זה החלה מלחמה. יום קודם לכן נסע רן למסיבת הטבע "נובה" ליד קיבוץ רעים, ויחד עם עוד כשלושת-אלפים מבלים רקד ונראה מחייך ושמח. שעות ספורות לאחר מכן נורה למוות. בפסטיבל המוזיקה נרצחו למעלה מ-380 מבלים, וכארבעים ממשתתפי המסיבה נחטפו לרצועת עזה.
רן שפר נרצח על ידי מחבלים בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2323), והוא בן 48. הובא למנוחות בבית העלמין בקיבוץ רביבים. הותיר אחריו שלוש בנות ואחות. על מצבתו כתבו אוהביו: "היה אדם ואבא אוהב ואהוב".
