צו השעה: מודל חדש לשיקום פיזי וקהילתי של הקיבוצים בעוטף עזה
26.08.24 / 14:39
המודל לחידוש הבנייה ושיקום הקהילה בקיבוצים שנפגעו ב-7 באוקטובר מתבסס על חיזוק החוסן הקהילתי ומציע פתרונות לחברים שמתלבטים האם להמשיך בתהליך הבנייה שהחל לפני המלחמה
מאז האסון הגדול שפקד אותנו בשבעה באוקטובר ועם פרוץ מלחמת חרבות ברזל, המציאות קיבלה תפנית חזקה בכל תחומי החיים, ההסתגלות למצב החדש ולחוסר הוודאות גובה מחירים נפשיים, קהילתיים וכלכליים. כעבור 10 חודשים, הגיע הזמן לשיקום.
"זהו צו השעה, אין שאלה, אנחנו מחויבים לקהילות שנפגעו. חייבים לשקם את היישובים גם מבחינה פיזית וגם מבחינה קהילתית ולאפשר למאות החברים לחזור הביתה בביטחון ולחיות בסביבה תומכת וצומחת" אומר נמרוד רבר, מנכ"ל קורום הנדסה וניהול. "המודל שפיתחנו בשיתוף פעולה עם קיבוצים מהעוטף עונה על הצרכים שעולים בעקבות המשבר הגדול ביותר שידעה המדינה ויש בו גמישות ויצירתיות בכל הרמות הפרויקטליות האפשריות ובהתאם למצב המשתנה".
גמישות ניהולית בתקופה של חוסר ודאות
לאור האתגרים המורכבים של הצמחת קהילות בקיבוצי העוטף בפרט ובנגב המערבי בכלל הן בשגרה והן בתקופות של סבבי לחימה ומתיחות ביטחונית, יש צורך לפתח גמישות ניהולית ותכנונית בהתאם למצבים הביטחוניים המשתנים. "זה מה שמנחה אותנו בכל פרויקט שאנחנו יוזמים, ניהול האתגרים והתאמת התוכניות בהתאם לצרכים שונים מכל הסוגים, שעולים מהשטח תוך כדי תנועה" אומר רבר. "הפן האנושי-קהילתי כרוך בפן הפיזי של הבנייה ולכן אנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם הנהלות הקיבוצים והדיירים הבונים ומוצאים ביחד איתם פתרונות לכל אתגר שעולה, בזמן אמת".
המודל מציע שלושה מסלולים עיקריים
הצרכים שהיו למשפחות הנקלטות לפני ה-7 באוקטובר 2023 אינם דומים לצורכי השעה. "ישנם קיבוצים בעוטף שהתחלנו בהם את הבנייה אך המלחמה עצרה הכול בבת אחת, בעיקר עקב התלבטות של דיירים ביחס לעתידם בקיבוץ ולהמשך הבנייה", אומר אופיר לבנה, מנהל פרויקטים ותיק בחברת קורום, חבר קיבוץ יד מרדכי שהיה מפונה ולאחרונה חזר עם משפחתו לקיבוץ.
"המודל שפיתחנו בעקבות המלחמה מתייחס לאתגרים הקהילתיים ולאתגרים בתחום הבנייה, ומטרתו לתת מענה לצרכים המגוונים שנוצרו לכלל הגורמים המעורבים בפרויקט, ובו בזמן לאפשר את התנעת הפרויקט מחדש. בהיבט הקהילתי, האתגר המשמעותי הוא ניהול השיח וגיבוש הפתרונות למשפחות שכבר בחרו לחיות בקיבוצי העוטף, התקבלו לחברות ונמצאות בתהליך הבנייה, אך עקב המלחמה, חלקן מתלבטות אם לחזור ולהמשיך בבנייה, וחלקן, לצערנו, כנראה יבחרו שלא לחזור בכלל ליישוב. עבור המשפחות המתלבטות אנחנו מציעים פתרונות המשלבים בין המשך הבנייה לבין מתן מסגרת זמן נוספת להתלבטות אישית, ויחד עם צוות ייעודי בקיבוץ מלווים כל משפחה בתהליך. אחד הדברים החשובים שעומדים לנגד עינינו הוא ההבנה שהמשפחות הבונות בפרויקט נמצאות בתקופה של חוסר ודאות גדול לגבי השאלה האם הביטחון יחזור למקום בו הן בחרו לבנות את ביתן. מדובר בהשקעה הגדולה בחייה של כל משפחה, ולכן המודל נותן מצד אחד מענה לכל משפחה לפי צרכיה, ומצד שני מגדיר נקודות זמן להחלטות אישיות וקבוצתיות שיאפשרו את התנעת הבנייה מחדש".
לצד האתגרים הקהילתיים, נדרש להתמודד גם עם אתגרים הנדסיים-תקציביים ועם ההשלכות הכלכליות שנוצרו בעקבות המלחמה, הבאות לידי ביטוי בהתייקרות חומרי הגלם לבנייה עקב החרמות על ישראל והתארכות נתיבי השיט של היבוא לישראל, וכן בהתייקרות תשומות העבודה עקב מחסור בפועלי בנייה מקצועיים מיהודה ושומרון שאינם מורשים על ידי המדינה להיכנס לאתרי הבנייה דרך המעברים. כדי להתגבר על אלה מגבשים מענים מתאימים עם הגורמים הרלוונטיים.
"שלושת המסלולים, עבור המשפחות הממשיכות, המתלבטות והפורשות, משלבים מעטפת קהילתית ופיזית בתחום הבנייה, שאותה אפשר לקיים בזכות יצירת מעורבות, יצירתיות והשתדלות של כל הגורמים הקשורים בפרויקט: הנהלת הקיבוץ, ועדות וצוותים ייעודיים של הקיבוץ, הדיירים הבונים, ספקים וקבלנים ראשיים בפרויקט, מנהלת בנייה משותפת, כאשר הצוותים שלנו מתכללים ומובילים את הפרויקט. אנחנו מלבנים ביחד את הסוגיות שעל הפרק, שמתאפיינות במורכבויות חדשות ומשמעותיות עקב השלכות אירועי ה-7 באוקטובר והמלחמה הנמשכת מאז, ומובילים בהסכמות את התהליכים התפעוליים והארגוניים שלפנינו" אומר רבר ומסכם, "נקלענו כולנו, כמדינה וכאזרחיה, למשבר שלא ידענו כמותו, אך אנחנו חזקים ונמשיך להתחזק ונעבור אותו ביחד עד לשיקום מלא של הקהילות בקיבוצים שנפגעו".
