נפרדים מתכלת פישביין ז"ל שנרצחה בבארי

תכלת נולדה באשדוד לאיתן וגלדיס, בת בארי, אחות קטנה לליאל. כשהייתה בת 3, חזרה המשפחה לקיבוץ. בפברואר, כחודש לאחר שהגיעו, יצאו גלדיס ותכלת מבית הילדים עופרים ונפגעו מרסיס קסאם. מאז הפגיעה, לתכלת נשאר רסיס ברגל. באוגוסט 2008 עברה המשפחה להתגורר בקיבוץ אורים. יחד עם ילדי הקיבוץ עלתה לכיתה א' בבית הספר "ניצני אשכול", ואת כיתות ההמשך למדה בנופי הבשור, וכך נוספו לה עוד ועוד חברים. תכלת הייתה ילדה בוגרת לגילה, דעתנית ואסרטיבית, שתמיד חיפשה את הצדק.

כבר בהיותה נערה צעירה הייתה "חצי השני" לחברים וחברות. אוזן קשבת, יועצת, מכילה וחברה טובה. כשעלתה לכיתה י"א ביקשה לעבור לכיתה אחרת בשכבה אצל המחנכת בתיה שהייתה דמות משמעותית עבורה גם בבית הספר וגם בחייה האישיים.

היא סיימה את בחינות הבגרות עם ציונים גבוהים במגמת אומנות. תכלת הייתה דומיננטית ונוכחת בחיי החברה, ואמה גלדיס השקיעה זמן רב בהסעות כדי שתכלת לא תפספס שום מפגש חברתי.

היא השתתפה בפעולות ובמחנות קיץ, ובכיתה ט' החלה להדריך את הצעירים. בכיתה יא' הצטרפה לגרעין "סרטן" של הנוע"ל, עימם יצאה לרפסודיה. ביום הולדתה ה-18 טסה עם חברותיה לפאפוס, ואפילו הספיקה להגשים את החלום לנסוע לסיני. תכלת חיה את החיים עד תום, אהבה ללכת למסיבות, לפק"לים עם חברותיה בגבעת הכלניות, ולצפות בשקיעות ובכוכבים.

תכלת החלה לעבוד כבמב"חית בבית התינוקות עם דנה בכר ז"ל. מעט אחריה הגיע לקיבוץ דור רידר, בן קיבוץ סעד שעבד בתור חונך לנער בעל צרכים מיוחדים, ובין דור לתכלת ניצתה האהבה והם הפכו לזוג. בערב שמחת תורה, תכלת ודור חיבקו את בני משפחתה בברור חיל והבטיחו להיפגש למחרת. בבוקר הם קמו למשמע קולות הנפץ, ותכלת הספיקה לכתוב לאימה שדור שומר עליה, עד שנותק עימם הקשר.

במשך 10 ימים לא נודע גורלה, עד שהגיעה הבשורה שתכלת אינה בין החיים, והיא רק בת 18.

היא הייתה חברה אהובה, מלאת שמחת חיים, ואנחנו נזכור אותה עם חיוכה ויופייה.

יהי זכרה ברוך