מתן רוזנברג יצא לבלות עם בני דודיו במסיבה פסידאק ונרצח על ידי מחבלים

מתנועת הצופים, הנהגת הדרום נמסר: "מתן היה ילד שהחניכים נוצצים מעיניו, לא משנה מה עשה תמיד רצה שיהיה לו קשר עם חניכי השבט. בכל פעם שהייתה בעיה לחניכה שלו, הוא היה הראשון להתמודד עם הסיטואציה, כמעין אבא צעיר שנעמד ראשון לטובת הילדים שלו".

"אנו מעריכים מאוד אותו, את הנתינה והבגרות שלו, הוא נתן מעצמו המון לשבט, למשפחתו ולסובביו, תמיד. אנו אבלים וכואבים את לכתו ומשתתפים בצער המשפחה".

אתי בן שימול, שמתן היה חבר טוב של בתה מספרת: "מתן האהוב והיקר שלנו, איך נפרדים מעלם חמודות? מנער צעיר שיצא לבלות ולחגוג את החיים ולא שב? איך מספרים לבנות שהחבר שלהן איננו?".

"מתן היה חבר טוב של הבת הגדולה שלי, זוהר. מהרגע שדרך אצלנו בבית זה היה סיפור אהבה. כמה אור ושמחה, איזה נער נבון ופתוח. הוא נהיה חבר של כולנו, גם של הבנות הצעירות יותר שלי שהיו מצפות לו בשקיקה. הוא היה יושב עם כל אחת מהן לשיחות נפש, מייעץ, תומך ואוהב".

"הוא אהב מוסיקה, בעיקר את לנה דל ריי. הכיר כל מילה ומילה בשירים שלה, היה מקשיב לה שר ורוקד ואני הייתי מתמוגגת ממנו. מתן ניגן על פסנתר וגיטרה בכשרון רב. אהבתי אותו מאוד".

"מתן היה קופץ לבקר אותי כשהבנות לא היו בבית, פשוט מופיע בדלת ונכנס. היינו מדברים בפתיחות, על אהבות, אתגרים, משמעות. הרבה עומק היה בו ולב שהכיל את כולם. הוא סיפר לי שהתאהב והאהבה הזאת נמשכה עד הרגע הנורא בו נרצח, איזו אהבה יפה".

"הוא היה נרדם אצלנו, אוכל אצלנו, נמרח על הספה, בן בית, חלק מהנוף המשפחתי. מתן היקר, הג'ינג'י הכי יפה בעולם. מבפנים ומבחוץ. נזכור אותך ככה, מלא בטוב ויופי, שמחת חיים, אוהב אדם. לפני שבוע וחצי פגשתי אותו, לא ידעתי שזאת תהיה הפעם האחרונה. התחבקנו, שמחנו להיפגש ככה במקרה. יהי זכרו ברוך".