מהי הדרך היחידה למנוע ממוסדות החינוך החרדים לפגוע אנושות בכלל הציבור בישראל?
20.01.21 / 12:09
את המשטרה הם הפכו לבדיחה ונראה שהיא הרימה דגל לבן. המשטרה לא מצליחה למנוע מבתי הספר החרדים לסגור את שעריהם ונכנעת בצורה מבישה מול האלימות וההתנגדות של התלמידים, הוריהם ומוריהם.
התחלואה במגזר החרדי מגיעה לנתונים מפלצתיים, וכל האוכלוסייה במדינת ישראל משלמת את המחיר.
אין דין ואין דיין וכנראה שגם אין למשטרה יכולת למנוע מהם לצפצף על המדינה, לפגוע בבריאות ובכיס של כולנו וגם לנצח.
אבל יש דרך אחת ומאוד פשוטה והגונה להחזיר את השפיות ולשמור על כלל הציבור אבל הממשלה בוחרת שלא להשתמש בה.
הממשלה יכולה בקלות רבה לגרום לכך שכל בתי הספר החרדים היו ויהיו נעולים בזמן הסגר כמו בתי הספר הממלכתיים, ללא צורך להתחנן בפני הרבנים שיקיימו את המובן מאליו ולא יסכנו את שלום הציבור.
כל שעל הממשלה לעשות הוא - לאשר את הגדלת הקנסות לבתי הספר שיפרו את תקנות הקורונה:
מערכת החינוך החרדית, המתוקצבת ב-3.2 מיליארד שקל בשנה מתקציב המדינה.
אם רק הממשלה תרצה – היא יכולה להטיל קנסות כבדים על בתי ספר שמפרים את ההנחיות , אפילו להחליט שלאחר הפרה שלישית, הם יסגרו לצמיתות.
ללא תמיכה ממשלתית, לבתי ספר אלו אין זכות קיום. ולכן יש להתנות תקציב בשמירה על הנהלים וההנחיות.
משרד החינוך יכול, אם רק ירצה, להעניש כל מנהל בית ספר שאינו עומד בהנחיות. להעמיד אותו לדין משמעתי לבצע סנקציות תקציביות על בית הספר, שיכולות להתבטא ב עשרות ומאות אלפי שקלים ובמרים מסוימים יש להם את הסמכות לבטל את כל התקציב למוסד.
למשרד החינוך יש את הסמכות לשלול רישיונות לבתי ספר ואף לסגור אותם לצמיתות בתוך שלושה חודשים מרגע ההתראה.
החוק מאפשר לשלול רישיונות אם בית הספר מסכן את בטיחותם של התלמידים והמורים.
אז מה הבעיה להשתמש בסמכות זו בהקשר לקורונה במהלך עשרת החודשים האחרונים?? הם פשוט לא רוצים ומפחדים מהתגובה הפוליטית של הרבנים:
שר החינוך גלנט אפילו לא דרש להטיל סנקציות על בתי ספר חרדים שנפתחו בניגוד להוראות, ובחר לא להשתמש בסמכויות הרבות שיש למשרד החינוך בעניין.
ראש הממשלה נתניהו העדיף להסתפק בשיחות טלפון למנהיגי הציבור החרדי ולנכדיהם - במקום להביא לאכיפת תקנות הקורונה בכל הארץ בכלים שכבר יש לממשלה.
הסלחנות להפרות בחברה החרדית התבטאה מישיבת קבינט הקורנה בה אמר נתניהו: "תמיד במדינות דמוקרטיות יש קבוצות שונות באוכלוסייה השומרות פחות״.
והמסר הוא שהדמוקרטיה היא הבעייתית ולא הזלזול בשלטון החוק.
בהתנהלות זו הממשלה מקבעת אוטונומיה מוחלטת וקבלת החלטות עצמאית של מנהיגי החינוך החרדי, כאילו הם לא חלק מהמדינה, ומותר להם לקבוע חוקים משל עצמם לעצמם.
הממשלה מעודדת יותר ויותר את השליטה של הרבנים בבתי הספר החרדים –
כרבע מהתלמידים החרדים לומדים ברשת בתי ספר שמזוהה עם יהדות התורה, מפלגתו של סגן שר החינוך מאיר פורוש; חלק קטן יותר לומד ברשת שמזוהה עם ש״ס; והיתר לומדים בבתי ספר פרטיים מזרמים שונים. והם מקבלים תקציבים מפנקים מהמדינה.
אולם זרם החינוך הממלכתי-חרדי שבשליטת משרד החינוך ושמופעלים על ידי המדינה, וששם מלמדים לימודי ליבה, ושהם לא תלויים בהנחיות הרבנים... דווקא הם לא זוכים לתקציבים משמעותיים מהמדינה.
פחות מ-3% מהתלמידים החרדים לומדים בזרם חשוב זה.
במקום לעודד ולפתח אותו ולהעניק לו משאבים משמעותיים שימשכו את הציבור החרדי ללמוד בו, הממשלה נכנעה לצרכי השליטה של הפוליטיקאים החרדיים ודיכאה את זרם החינוך החרדי החרדי/ממלכתי.
כששואלים את משרד החינוך מדוע הוא לא פעל מול בתי הספר החרדים שהפרו את ההנחיות, מעדיפים למלא פיהם מים ולא להגיב.
