הלב נשבר: מאות ליוו את הלוחם סמל ערן אלוני בבית העלמין בבאר שבע

סמל ערן אלוני, לוחם ביחידת גולני ותושב אופקים - הובא לפני זמן קצר למנוחה אחרונה בבית העלמין הצבאי בבאר שבע, לאחר שנפל אמש בקרב הקשה בלב שכונת סג'עיה בעזה.

אלוני, נהרג יחד עם עוד 9 לוחמים אחרים - במה שנחשב ליום הקרבות הקשה ביותר עד כה מאז החל התמרון הקרקעי בכזה. היום, הגיעו מאות מבני משפחתו וחבריו של אלוני ללוות אותו בדרכו האחרונה. אביו דורון אלוני, מפקד ימ"ר לכיש במשטרה שלחם ב-7 באוקטובר נגד המחבלים ספד לו: "ערני שלי, אהוב ליבי. מענטש, איפה שלא היית''.

''אתה אומנם גיבור ישראל אבל קודם אתה הגיבור של משפחת אלוני. אנחנו בקושי ישנים בלילות וכל הזמן חולמים שמישהו דופק לנו על הדלת, סיוטים שמתמשכים חודש וחצי. הלילה הסיוט התממש ודפקו על הדלת. אנחנו מתקשים להאמין. אני מתקשה להאמין. אתה פרח שרק החל לצמוח, אני לא מפנים שלא תשוב. המסע שלך הוא כזה קצר, אתה רק בן 19. היו לך כל כך הרבה דברים.''.

''אתה ילד עם מלא ערכים, אהבת את המדינה. טיילת מגיל 16 - הכרת את המדינה, את שביל ישראל. התכוננת לצבא מנטלית ופיזית". עוד סיפר כי בשנה האחרונה ניהל זוגיות עם אגם ושמח מאוד: "לקחת מחברת ורשמת יעדים ומשימות שאתה רוצה לממש. השגת הרבה מהמטרות. אבל 19 שנים זה לא מספיק. ערן, אני ואימא, עומר, עמית ואופיר גאים ביעדים שלך. היית נחוש ודבק במטרה, חתרת למגע בכל פעם שהיית צריך''.

''ביום שבת הארור ב-7 באוקטובר היית בבית כמו קפיץ ורצית לצאת ללחימה. אמרתי ערן תישאר, תשמור על אימא והמשפחה, היה צריך להחזיק אותך. באותה שבת ארורה נסעתי כדי לחלץ את אחיך הגדול עמית. אני רוצה לבקש סליחה ממך ערן שאותך לא יכולתי להציל. לא יכולתי להציל אותך. באיזה עולם אנחנו חיים שאבא מספיד את בנו? אני גאה בך ערני. שבוע שעבר התחלפתם, וחלק אחר של המחלקה נכנס לעזה. אתה לא התחלפת כי אתה חובש. אני מבקש מכולם לא לשכוח שאנחנו העם היהודי, עם הנצח. איש לא יוכל לנצח אותנו. אנחנו משלמים מחיר יקר מנשוא".

אחותו של ערן, עומר, נשאה דברי פרידה לאחיה: "אח יפה תואר, תלתלי זהב, צנוע וטוב לב. כמה ניסיתי לעצור בעדך מלהיות גיבור. לפני חודשיים סיפרתי לך שאתה הולך להיות דוד. התרגשת ושמחת ואמרת בציניות שהמשפחה צריכה רענון כוחות. דור ההמשך שלי ושל כל המשפחה יגדלו בדמותך, על ערכים של אהבת הארץ ונתינה".

עפרי, אחותו אמרה: "היית הופך עולמות בשבילי שיהיה לי יותר טוב. היית האדם הראשון שאני מספרת לו והאדם הראשון שמקשיב. תמיד הייתי מעריצה שלך. לא אשכח שאמרת - 'עד שאגדל לא יהיה צבא ולא יהיו מלחמות' ותראה איפה אנחנו היום".

אחיו עמית, שניצל מהטבח בפסטיבל הנובה אמר: "היית הנער עם הלב הכי טוב, עם עקרונות ברזל. תודה שהגנת עלינו בגופך. סליחה. סליחה שלא אמרתי מספיק כמה אני אוהב אותך ושאתה חשוב לי".

נציג צה"ל ספד לו: "גדלת במשפחה של לוחמים. אביך יצא ב-7 לאוקטובר ונפצע. גדלת כילד שלישי מבין ארבעה. מלח הארץ. התגייסת במרץ 23. עברת מסלול קשה ומאתגר ועברת כל קושי בחיוך גדול. לעת ערב נפלת בקרב בהתקפת הנגד של מתקפת טרור רצחנית על ידי חיות אדם. על סיפור גוברתך וגבורת חבריך יגדלו דורות. חבריך מהגדוד המפואר ממשיכים בלחימה ונקראתי אני, מג"ד 51 לפני 30 שנה, להספיד אותך. בגולני לוחם מספיד לוחם. ערן החכם והאמיץ, היה שלום לוחם".