ד"ר מרסל קפלון תושבת קיבוץ בארי נרצחה, בעלה דרור קפלון נחטף לעזה
אלדה נתנאל
08.11.23 / 13:16
להאזנה לתוכן:
תגים:
דרור קפלון
דרור קפלון (68), אב לשלושה ילדים ובן שני להורים ניצולי שואה, חי בקיבוץ בארי עם אשתו מרסל, ד"ר לכימיה ממכון ויצמן. הוא נולד וגדל בקיבוץ רוחמה, וכל חייו התגורר בעוטף עזה. ד"ר מרסל פרייליך קפלון נרצחה בקיבוץ שבו התגוררה ב-40 השנים האחרונות. לפני שנרצחה על ידי מחבלי חמאס היא הספיקה לשלוח מסרון לעמיתה שלה במכון ויצמן: "חדירה בבארי. יריות ליד הבית. עשרה ימים לאחר הטבח הגיעה הבשורה המרה. מרסל נרצחה, נכון לעכשיו, דרור עדיין מוגדר נעדר.
מרסל עלתה לארץ ממרוקו בגיל שלוש - הבת ה-13 מבין 14 אחים ואחיות. היא שירתה בצבא כמורה-חיילת, סיימה לימודי תואר ראשון ושני בכימיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ועסקה בהוראת הכימיה לתלמידי תיכון.
ב-15 השנים האחרונות במכון, הייתה מרסל שותפה לפיתוח ספרי לימוד במדע וטכנולוגיה וכלים דיגיטליים אינטראקטיביים לחטיבות ביניים
בתם מעיין קידר סיפרה לאתר ynet "בבוקר יום שבת, 7 באוקטובר, התעוררתי להודעות מבעיתות בקבוצת הוואטסאפ המשפחתית "הוא כתב לנו שיש חדירה של מחבלים בשכונה הצמודה אליהם בבארי", היא מספרת. "הוא אמר שהם שומעים יריות. בשעות הראשונות עדיין היינו בטוחים שנכנסו כמה מחבלים בודדים לקיבוץ, ועוד רגע יבואו לחלץ אותם, אבל הוא כתב לנו שזה הולך להיגמר רע.
"כתבתי לו שזה נשמע כמו יום כיפור 2, אבל גם אז לא הבנתי שזה באמת כך. ב-10:27 קיבלנו ממנו את ההודעה האחרונה. כמה דקות לאחר מכן כתבתי לו 'אבא, מה קורה?', אבל הוא כבר לא ענה".
אחרי שישה ימים הגיעו לבית המשפחה קצינת שלישות מטעם הצבא יחד עם עובדת סוציאלית. "הן דיווחו לנו שאיכנו את הטלפון שלו בעזה, זה הדבר היחיד שהם יודעים להגיד. הוא נחשב חטוף בגלל האינדיקציה שהטלפון שלו בעזה ובגלל שראו שלקחו אותו, אבל אנחנו לא יודעים בוודאות שום דבר. כל חייו הוא חי בעוטף, וגם כשהיו הסלמות והזמנו אותם לבוא אלינו, הוא לא היה מוכן לבוא. הוא אמר 'אני נשאר כאן, הכול בסדר'".
מכריה של מרסל סופדים לה
-
מור סטריקובסקי כתבה
אמא כבר לא חטופה - אמא נרצחה
אמא, תמיד היית גדולה מהחיים. אישיות. אבל על אמת. קונצנזוס.
אין לביאה כמוך. נתת לנו את הכלים להיות הכי טובים שלנו, נתת לנו את הרוח להיות הכי אופטימיים ולנצח כל סיטואציה. נתת לנו ביטחון לדעת שאנחנו הכי טובים על אף ולמרות..
עכשיו אנחנו ברשות עצמנו ובזכותך יודעים שמסוגלים לבד. את איתנו בכל רגע בכל דקה. הרוח שלך מלווה, מרגיעה ונותנת חוסן.
הפעם… אלוהים באמת לקח את הטובה ביותר
נוחי על משכבך בשלווה ותדעי שעשית הכל ויותר מזה שנהיה הכי טובים שלנו. חייבים לך את זה
-
מכון ויצמן
דברי הספד על ד"ר מרסל פרייליך קפלון, אשר נרצחה במתקפת הטרור על קיבוץ בארי
מאת ד"ר יעל שוורץ, חברתה לעבודה.
הלב בוכה והראש מסרב להאמין.
מרסל,
חברתנו בקבוצת הכימיה וקבוצת חטיבות הביניים מזה 20 שנים, דרכינו נשזרו לעיתים קרובות ובייחוד בשבע השנים האחרונות - בקהילות המורים ובפט״ל. את האנרגיות המטורפות שלך כולם מכירים. בעבודה הן תועלו למקצוענות, ירידה לפרטים, מסירות לעבודה וביצוע מיטבי.
מרסל,
כשלקחת אחריות על כנס מורים - כולנו ישנו בשקט.
כשתכננת בקיץ האחרון השתלמות בכימיה למורים - ניהלת אותה ביד רמה וניהלת גם אותי - כלומר אמרת לי מה לעשות, על מה לדבר ומתי.
מבכה אותך חברתי לשיחות הנפש שניהלנו בדרך הביתה מהעבודה.
מבכה את האמא המופלאה, האיכפתית והלביאה שהיית.
מבכה את החברה הנהדרת שהיית לזהבה - בכמה מסירות, שמחה, רגישות ואהבה עבדת יחד עם בת שבע, מור ואיתי על מסיבת הפרידה שלה, שתוכננה להתקיים השבוע.
מבכה את הפתיחות יוצאת הדופן שלך.
מבכה את העתיד שלא יהיה - את האישה שלמדה תזונה ורפואה וחלמה להשיק תכנית בריאות ואיכות חיים לטובת הקהילה.
מבכה את האישה שבשבת בבוקר, בהיותה בתופת עצמה - עוד דאגה בווטסאפ לשלום בני שהוקפץ לבסיס.
מבכה את החיוך המאיר שלך... שכבה.
-
בית מכון ויצמן, המחלקה להוראת המדעים, קבוצת הכימיה וקבוצת מדע וטכנולוגיה בחט״ב אבלים במות ד״ר מרסל פרייליך קפלון אשר נרצחה במתקפת הטרור על קיבוץ בארי.
מרסל, בוגרת המחלקה, הייתה מורה לכימיה, עבדה במשך שנים בפרויקט כימיה ותעשיה כימית בראי החברה והפרט, עסקה בהתפתחות מקצועית של מורים וכן בפיתוח חומרי למידה רבים לחטיבות הביניים.
אנו שולחים תנחומים לבני המשפחה בשעתם הקשה ומשתתפים באבל הכבד.
יהי זכרה ברוך.
-
בצער רב ובכאב עמוק אנו מודיעים על מותה של חברתנו ועמיתתנו, ד"ר מרסל פריליך קפלון, מהמחלקה להוראת המדעים, שנרצחה במתקפת הטרור על קיבוץ בארי ב-7 באוקטובר.
קהילת המכון מתייצבת לצד בני משפחתה של מרסל בשעתם הקשה, מחבקת את חבריה ויקיריה ומשתתפת באבלם הכבד.
יהי זכרה ברוך.
-
ארנון למפרום כתבה
דרור קפלון: "נראה כי חדרו מאות מחבלים ולא עשרות" – דיווחיו של חבר בארי שנחטף
את דרור קפלון הכרתי בשירותי הצבאי. שנינו התגייסנו ב-1974 ושירתנו יחד זמן רב באותה מחלקה – אך לאחר מכן כל אחד הלך לדרכו. ב-2005 התחלנו להיפגש מחדש – חיילי המחלקה. דרור הוא יליד קיבוץ רוחמה ויש לו שלושה ילדים בוגרים: מעיין קפלון-קידר, נועם קפלון ומורן קפלון וכן חמישה נכדים. הוא עצמו עבר לגור בקיבוץ בארי עם אשתו השנייה מרסל פרייליך. בשנים האחרונות, לפני שפרש לגמלאות, עבד כמנהל הקהילה בקיבוצים יד מרדכי וגבים.
ביום שבת 7 באוקטובר התעוררתי מוקדם והבנתי מאמצעי התקשורת שיש ירי רקטות על הדרום והמרכז. בשעה 7:22 פניתי אל חברי קבוצת הוואטסאפ בשאלה: "בוקר טוב לחבריי באזור המרכז והדרום. האם שמעתם אזעקות? יירוטים? נפילות? בשורות טובות לכולנו."
בשעה 7:32 השיב דרור: "יש חדירה לקיבוץ. מתנהל קרב יריות באזור שלנו."
בשעה 8:24 כתב דרור: "כאן המצב קשה יש נפגעים והשתלטו על בתים. נקווה שיפסחו עלינו. סגורים בממ"ד. המתפללים שיגמר."
בשעה 9:01 הרגיע אותנו דרור: "כרגע הגיעו כוחות מיוחדים. נקווה [ש]סיימו את הסיוט." אולם לאחר ארבע דקות כתב: "האירוע טרם הסתיים".
בשעה 10:06 שאלתי: : "היי דרור. מה המצב בקיבוץ בארי?"
בשעה 10:09 השיב דרור: "ממשיכים קרבות כבדים בכמה אזורים בקיבוץ. יש נפגעים לא ברור כמה. נראה כי חדרו מאות מחבלים ולא עשרות כפי שמדווחים. זה סיוט. נקווה שהכוחות המיוחדים ישתלטו על המצב במהרה. אמן".
מאז איננו יודעים מה עלה בגורלם של דרור קפלון ומרסל פרייליך. לא נשאר לנו אלא לקוות לסיום הסיוט ולשובם הביתה במהרה.
פוסט זה פורסם לראשונה ב-17 באוקטובר 2023. בבוקר ה-18 באוקטובר 2023 עדכנתי: התפרסמה ב"הארץ" מודעת אבל מטעם מכון ויצמן לזכרה של ד"ר מרסל פריליך קפלון ז"ל. אנו ממשיכים לחכות ולקוות למידע חיובי על גורלו של דרור קפלון.
