גבי נחום, תושב ביצרון, מגשים את חלום חבל לכיש באפריקה בספרו 'זה לא שחור או לבן"
29.07.24 / 08:37
גבי, בן 65, תושב ביצרון, גדל במושב חצב. אחרי 10 שנים בשירות החוץ כדיפלומט, הקים חברה משלו ומאז מעורב בפרויקטים של פיתוח בעולם השלישי. כעת, הוא חולק את סיפורו המרתק בספר "זה לא שחור או לבן". מסע אישי מרתק של גבר שגילם את חלומו האפריקאי. הספר שוזר יחדיו היסטוריה אישית, חלומות אפריקאיים וסיפורי חבל לכיש, המקום בו הכל התחיל.
חיבור בין שתי יבשות: גבי מספר על ספרו הראשון "זה לא שחור או לבן"
כשגדל במושב חצב, גבי ספג את ערכי החלוציות וההתיישבות. "לובה אליאב, האיש שהקים את חבל לכיש, היה ידיד משפחה," משתף גבי. "השיחות איתו על הקמת המושבים, על הקשיים וההצלחות, הטמיעו בי את החלום להקים משהו משמעותי."
לאחר קריירה דיפלומטית עשירה, גבי מצא את עצמו שוב מתמודד עם אתגרים חדשים, הפעם בשטח. הוא מספר על הפרויקט באנגולה, שם ניסה ליישם את העקרונות של חבל לכיש בקרקע אפריקאית פורייה. "הספר הוא גם ביקורת על מומחי אפריקה השונים, שנוהגים להתייחס אליה כמקשה אחת," אומר גבי. "בספר הגיבורים האנגוליים הם קול אותנטי של אפריקאים העסוקים בהישרדות."
בראיון מיוחד לאתר יישובניק נט, גבי מתאר כיצד ההיסטוריה והפרויקטים האישיים שלו שימשו השראה לספרו הראשון המשלב את חבל לכיש ואנגולה.
מה הביא אותך לבחור את עלילת הספר על רקע הקמת "חבל לכיש"?
עלילת הספר מתרחשת באנגולה, במהלך מלחמת האזרחים ואחריה, ובישראל. בספר משולבים "גרעיני אמת" המבוססים על אירועים ופרויקטים שביצעתי או הייתי מעורב בהם. כשהסתיימה המלחמה ביקש נשיא אנגולה שנביא הצעות לשיקום המדינה. וגיבשתי את רעיון שיקום אחת הפרובינציות שהייתה "מקור המזון הטרי" בימי הפורטוגלים (אנגולה הייתה מושבה של פורטוגל) על בסיס מודל חבל לכיש.
כיצד נוצר הקשר שלך עם אזור "חבל לכיש" ומה ההיכרות האישית שלך עם המקום?
אני בן מושב חצב (היום חי במושב ביצרון), מושב עולים שהוקם ב-1949. לובה אליאב, האיש שהקים את החבל, היה ממקימי מושב חצב וידיד אישי של אבי. במסגרת תכנון הפרויקט באנגולה נעזרתי בשניהם ליצירת מנגנוני ניהול.
גבי מספר"כשחזרתי מאותו סוף שבוע בו כתבתי על מצגת PP את ההצעה לשיקום חבל וואקו קונגו, שאלתי את אבי מה המפתח ל"מושב מוצלח", הציע שנמשיך את השיחה בנוכחות אליאב שיש לו ניסיון רחב ומגוון יותר. בארוחת הבוקר בבית הורי גובשו כמה רעיונות/פתרונות שתרמו להצלחת פרויקט הכפר החדש (אלדייה נובה). המפתח, הסכימו שניהם, מצוי באיתור וטיפוח מנהיגות מקומית שיודעת לדבר בגובה העיניים ולא פעם כדאי "לשלם" מחירים בביצוע כדי לחזק את הביטחון העצמי של המתיישבים".
היכן ואיך מוזכר "חבל לכיש" בתוך עלילת הספר?
הכפרים והמושבים שהוקמו מהווים זירת התרחשות לאירועים דרמטיים המניעים את העלילה, ויש תיאורים של העשייה החקלאית והאנושית.
האם ישנם אירועים היסטוריים מסוימים שהיוו השראה לכתיבת הספר?
מלחמת האזרחים באנגולה והמעורבות של הישראלים באפריקה.
כיצד השתמשת בפרטים היסטוריים ואזוריים של "חבל לכיש" כדי להעשיר את העלילה והדמויות בספר?
כשמגיעה בקשת הנשיא לשותפים הישראליים לשקם את העמק הם מעמידים את מודל המושב וחבל לכיש במרכז התכנון. במהלך הקריאה על ביקור השר האחראי בעמק פרטים רבים נוספים המאפשרים לקורא, דרך תיאור העמק, ללמוד מהו חבל התיישבות, מהו מושב והמשמעויות של המערכות התומכות/מנהלות חיים בכפר. יחד עם זאת ברור שאין כאן העתקת חיים ישראליים באפריקה אלא התאמת מודל למציאות אחרת.
"אנחנו לא באמת מצליחים להכיר זה את זה" מותח ביקורת האנגולי על הישראלי. כשעולה שאלה לגבי היחסים בין השכנים האנגולים ששובצו על ידי הישראלי מבלי להכיר את המורכבות. סוגיית זהות המושב (ממוצא אחד או מעורב) הטרידה את מקימי החבל בשנות ה-50 וה-60 וגם אותנו בזמן הקמת החבל באנגולה.
"בעיצומה של מלחמת אזרחים אכזרית נוחתים באנגולה ישראלים עם חלומות על בניית עולם טוב יותר. הם מנסים להעתיק את הניסיון והידע שלהם ליבשת השחורה. חלומות לתיקון עולם, לצד פערי תרבות, תאוות בצע, פוליטיקה, שנאה, נקמה וויתור – מעמידים חברות בין שלושה גברים במבחנים לא פשוטים. זרים ואפריקאים ביבשת השחורה מתמודדים עם שאלות מוסר ועם מה נכון או לא נכון, שאלות הנפתרות בהחלטה אישית של כל אחד מהגיבורים".
מעבר להיבטים הטכניים של הפרויקט, גבי חושף בפנינו את הצדדים הפחות מוכרים של החיים באפריקה. הוא מתאר את הקשיים, את הדילמות המוסריות ואת ההצלחות, את החלום ואת המציאות.
המסר של גבי בספר
"הרצון שלי הוא לשתף חוויות וסיפורים אישיים ואנושיים. מה שהתחיל כתרגיל בסדנת כתיבה של אורית גידלי ואשכול נבו, הפך לספר מבלי שהתכוונתי.
במהלך יצירת הדמויות ופיתוח העלילה, נעזרתי בניסיון ובידע שצברתי ב-20 שנות עבודתי באנגולה וקונגו. הספר עוסק בדילמות מורכבות כמו הפער בין חלומות על "תיקון עולם" למציאות הקשה של עולם השלישי, שחיתות, פוליטיקה ותאוות בצע. העלילה מחייבת את הגיבורים להתמודד עם סוגיות של חברות, נאמנות, שנאה ונקמה, ומדגישה את הפער בין התרבות הישראלית לאנגולית.
הספר גם מבקר את מומחי אפריקה שמתייחסים אליה כמקשה אחת. הגיבורים האנגוליים בספר משקפים קול אותנטי של אפריקאים הנאבקים בהישרדות, כמו שאומרת אחת הגיבורות: "קודם כל נדאג לחיים, רק אחר כך לעתיד".
היכן ניתן לרכוש את הספר? בכל החנויות הדגיטליות לפרטים לחצו כאן
בהצלחה !
