תרימו את הראש: בסופ"ש מבול של מטאורים בשמי הארץ
10.08.17 / 23:03
בשבת הקרובה יתרחש שיאו של מטר המטאורים - הפרסאידים. המטר קרוי על שם קבוצת פרסאוס, והוא אחד המטרים הפופולריים ביותר, הן בזכות הקצב העשיר מאוד שלו (בלילות אופטימליים צפויים קרוב לכמה עשרות מטאורים בשעה) הן בזכות התרחשותו בערבי הקיץ הנעימים. השנה יחול שיאו של המטר בצהרי יום שבת, מה שאומר שהשיא לא ייראה בישראל, אם כי צפוי שיא משני כנראה בלילה שבין שבת לראשון
תרימו את הראש, בסופ"ש צפוי גשם של מטאורים שיאיר את שמי ישראל. הבעיה העיקרית של המטר השנה היא שהירח כמעט מלא וזורח לפני חצות - ואורו יפריע מאוד לצפייה במטר המטאורים.
אבל מי שמצוי ממילא בחיק הטבע, במקום חשוך, בהחלט יוכל להביט בשמיים ולקוות לתפוס מטאורים בהירים, כאלה שאור הירח לא יפריע להם.
מתי ואיך לצפות במטר?
בעיקרון רצוי לצפות במטר מטאורים במקומות חשוכים, הרחק ככל האפשר ממקומות יישוב מוארים. ממקומות יישוב ייראו המטאורים הבהירים בלבד, וככל שנרחיק ממקום יישוב יגברו סיכויינו לראות מטאורים רבים יותר באופן ניכר.
מפני ששיאו של המטר הוא ביום שבת אחר הצהריים, אפשר לנסות לצפות בו גם בלילה שבין שישי לשבת או בלילה שבין שבת לראשון. אין כיוון מועדף לצפייה.
למרות שקבוצת פרסאוס זורחת לקראת חצות בכיוון צפון מזרח, רצוי לשכב על הקרקע ולהביט לכיוון מרכז השמיים. המטאורים ייראו כמגיחים מקבוצת פרסאוס, אולם הם יכולים להיראות בכל נקודה בשמיים.
מהו מטאור ומהו מטר מטאורים?
מטאורים מוכרים בשמם העממי - כוכב נופל, אולם בזה מסתיים כל הדמיון בינם לבין כוכבים. מרבית המטאורים הנראים לעין הם לא יותר מאשר גרגירי אבק שנלכדו בכוח המשיכה של כדור הארץ, שמשקלם פחות מגרם אחד.
הפרסאידים מגיעים לכדור הארץ במהירות יחסית של 60 ק"מ לשנייה. ברוב המקרים חלקיק האבק מתכלה כבר בגובה של עשרות ק"מ מעל פני הקרקע עקב המפגש עם האטמוספירה. רק במקרים נדירים הגוף הפוגע באטמוספירה גדול דיו כדי לשרוד את המעבר האלים שם.
מקורם של המטאורים הוא בשאריות מימי היווצרות מערכת השמש או ברסיסים של כוכבי לכת, ירחים, שביטים או אסטרואידים. מקור המטאורים של מטר הפרסאידים הוא בשביט המחזורי 109P/Swift-Tuttle.
אשר שביט זה מגיע לקרבת השמש, הוא מתחמם ואז מתנדף הקרח מפניו ותוך כדי כך משתחררים גזים ואבק הכלואים בקרח. הגזים והאבק ממשיכים להקיף את השמש במסלול דומה למסלולו של השביט.
כאשר מסלולו של כדור הארץ חוצה את מסלולו של אותו שביט פעם בשנה, הוא מושך אליו את חלקיקי האבק ואז ניתך עלינו מטר של מטאורים.
המטאורים נראים כאילו הם יוצאים מנקודה אחת בחלל, הקרויה "הרדיאנט", שהיא הכיוון של מפגש כדור הארץ בנחיל האבק שהותיר השביט.
מדי שנה יש מטרות מטאורים רבים, וכל מטר מטאורים קרוי על שמה של קבוצת הכוכבים שבתחומה מצוי הרדיאנט. מטר הפרסאידים קרוי כאמור על שם קבוצת פרסאוס, שבתחומה מצוי הרדיאנט. כיוון שרוחבו של מסלול האבק גדול יחסית, אפשר לראות מטאורים השייכים למטר הפרסאידים גם כמה ימים לפני ואחרי השיא. מטר זה מתלכד גם עם שולי מטר האקווארידים (קבוצת דלי), ששיאו היה ב-30 ביולי.
היכן לצפות במטר?
חשוב לזכור: את המטר אפשר לראות מכל מקום, ללא צורך במשקפת או בטלסקופ.
השנה, מפני שאור הירח יפריע לצפייה במטר, אין התארגנות לצפייה במטר המטאורים כפי שנהוג בשנים האחרונות כאשר המטר חל בלילות נטולי ירח. אולם בסוף השבוע יש פעילויות בנושא אסטרונומיה בנגב ובערבה, ובמהלך הפעילות אולי יזדמן לצפות במטאורים בהירים.
הכותב הוא ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים ואוניברסיטת בר-אילן. מידע נוסף על אירועים אסטרונומיים בישראל בשנת 2017 ניתן למצוא בספר השנה האסטרונומי לשמי ישראל.
