תלמידי תיכון עקורי קיבוץ בארי סיימו את שנת הלימודים בבית הספר המיוחד בים המלח: "שום דבר לא רגיל בשנה הזו"

אייל דבורי, חבר קיבוץ בארי ומנהל השלוחה "נופי הבשור" של עקורי בארי בים המלח עם סיום שנת הלימודים: "זה לא היה בית ספר רגיל, אבל שום דבר לא רגיל בשנה הזו. ניסינו קצת לעזור בהחזרת החיים למסלולם אחרי השבעה באוקטובר, מקווה שהצלחנו חלקית."

 דבורי: "העברנו כאן תקופה משוגעת, במקום הכי נמוך בעולם, במקום הכי חם בישראל, במקום הכי שפוי בכל הטירוף שמסביב. ההתחלה לא היתה קלה, מה פתאום בית ספר תיכון באמצע מלחמה? מה קשור עכשיו ללמוד? ללמד? מה זה המקום המוזר הזה? מי אלו כל המורים החדשים האלו? ובכל זאת, לאט לאט, משהו התחיל לקרות כאן. לאט לאט יותר נערים ונערות הגיעו, לאט לאט נוצרו חברויות חדשות, לאט לאט הכרתם את המורים ולאט לאט נהיה כאן בית ספר." היום גם מסיימים את שנת הלימודים האחרונה שלהם, כיתה י"ב, בני נוער מבארי שעברו את הבלתי נתפס בשבעה באוקטובר; ביניהם

יובל שרעבי, שאביה יוסי שרעבי נרצח וגופתו מוחזקת בעזה, גם דודה, אלי שרעבי, עדיין מוחזק בידי החמאס.

ים אבני, שאביו, חגי אבני, נרצח, שגיא אבן, מתן יטח ונערים ונערות נוספים - כולם איבדו בני משפחה, חברים ואהובים, ומציינים עתה נקודת ציון משמעותית בעולם שהתהפך.

מנהל בית הספר, אייל דבורי, שאף פועל כרכז שכבת י"ב, אמר גם: "חשוב לי מאוד להודות לכל צוות המורים והמנהלה של בית הספר. יש כאן מורים מפונים, בדיוק כמוכם, שמגיעים הנה כל יום מהמלונות ונותנים את הנשמה, יש כאן מורים שנוסעים שעות ארוכות בדרכים המפותלות כדי להגיע וללמד ויש כאן אנשים טובים שעזבו את מה שהם עשו בחיים שלהם ובאו הנה כדי להיות חלק מהדבר המופלא הזה. צוות בית הספר הזה הוא צוות מיוחד, צוות של אנשים עם הלב הכי גדול שפגשתי בחיי ובזכותם קרה כל מה שקרה כאן." 

בתמונה, מימין לשמאל: גומא לב, שגיא אבן, מתן יטח, יובל שרעבי, ים אבני, מעין שגב - בני ובנות בארי שסיימו היום את הלימודים.