מערת סלומה ביער לכיש -נחשפה חצר של אחוזת קבר מימי בית המקדש השני (לפני כ-2,000 שנה)

מערת קבורה אשר נמצאת ביער לכיש נחשפה לראשונה לפני כ-40 שנה בידי שודדי עתיקות 

בעקבות זאת, נערכה במקום חפירה ארכיאולוגית, בניהולו של פרופ' עמוס קלונר ז"ל מאגף העתיקות. המערה מחולקת למספר חדרים, שבהם נמצאו כוכי קבורה ושברי גלוסקמאות (תיבות אבן) המעידים על אופייה היהודי. תופעת הקבורה בגלוסקמאות בימי בית שני מוכרת וידועה במחקר הארכיאולוגי, אך ההפתעה הייתה דווקא בהסבת מערת הקבורה לקפלה (חדר תפילה) נוצרית.

על פי הצלבים ועשרות הכתובות שנחרטו על הקירות בתקופה הביזנטית ובתקופה המוסלמית המוקדמת, הקפלה הוקדשה לפולחן "סלומה הקדושה".

המערה, שהמשיכה לשמש גם בתקופות הביזנטית והמוסלמית המוקדמת, קיבלה את שמה בזכות מסורות עממיות המיחסות למערה, לאורך מאות שנים, את מקום קבורתה של סלומה, מילדת ישו. בחפירת החצר התגלתה שורת חנויות, שלהערכת החוקרים מכרו או השכירו נרות חרס.

מערת סלומה, שבה קברו מתים מימי בית המקדש השני ועד התקופה המוסלמית המוקדמת ברשות העתיקות אמרו כי במקום נחשפו עדויות לקידוש המקום לאורך מאות שנים, דבר המעיד על קבורה של דמות משמעותית שהשתייכה למשפחה אמידה בתקופת בית שני

השם סלומה - ובעברית שלום/שולמית, היה שם נפוץ בימי הבית השני, ומוכר גם במשפחת בית חשמונאי והורדוס", אמרו פארן ופירר. "על פי אחת המסורות הנוצריות, סלומה הייתה מיילדת מבית לחם שהוזמנה לסייע בלידה של ישו. היא לא האמינה שהיא מתבקשת לילד אישה בתולה, ובשל כך יבשה ידה, והיא נרפאה רק לאחר שאחזה בעריסת ישו".

בתום החפירה לפני עשרות שנים נעזבה המערה, ועתה, במסגרת מיזם "דרך מלכי יהודה", חושפת רשות העתיקות את חצר המערה, שמתגלה כאחת המפוארות בארץ. את שטחה החריג של החצר, הנפרשת על פני 350 מ"ר, תוחמים קירות מרשימים עשויים אבני גזית, והיא רוצפה בלוחות אבן וברצפות פסיפס.

לפי חוקרי רשות העתיקות, הפולחן והשימוש בחצר ובמערה נמשכו עד המאה ה-9 לספירה, גם לאחר הכיבוש המוסלמי. השפה בכתובות במקום התחלפה לערבית, אך המאמינים הנוצרים המשיכו להתפלל במקום.