המסע המרגש של רעות חכמון ארוך: מהתלמידה בבית החינוך אמית באר טוביה – למורה מן המניין

כתלמידה בבית הספר, היא יצאה עם זכרונות טובים. "הייתה חוויה מעצימה עם חברים ומורים שקשה מאוד לשכוח ומלווים אותי עד היום, בית הספר ידע לטפח את היכולות הספורטיביות שלי ולגרום לי להצליח בלימודים בזכות זה", היא מתארת. "לעולם לא אשכח, שבגלל ניתוח שעברתי, המחנכת שלי באה איתי לטיול שנתי של י"ב ביום השני לבד באוטובוס, כדי שלא אפספס את הטיול האחרון של התיכון. הסיטואציה נתנה לי הרבה אנרגיה ומוטיבציה להמשיך ולבחור במקצוע הזה".

החוויה שלה כתלמידה בבית הספר, היא שהובילה אותה לעסוק בתחום החינוך. "בחרתי להיות מורה, בעקבות המורות שהיו לי, שלימדו אותי כמה חשוב להלחם על תלמיד בשביל שיצליח. היום בתור מורה, אלחם עבור תלמידיי".

הבחירה לחזור ללמד דווקא בתיכון בו למדה הייתה טבעית. "אני מתגוררת במועצה ומגדלת את ילדיי במערכות החינוך של המועצה, ובנוסף היה חשוב לסגור מעגל ואם לעסוק בחינוך - זה רק היכן שהתחנכתי".

התחושה שלה ביום הראשון ללימודים הייתה תחושה מוזרה ומרגשת בו זמנית. "רוב המורים ממש זוכרים אותי בתור תלמידה והתרגשו לפגוש אותי ולחלוק איתי את סגירת המעגל הזו", היא מתארת. במיוחד היה מרגש עבורה לחלוק את חדר המורים עם ליאת שכטר שלימדה אותה כתלמידה. "לא יכולתי לבקש דבר טוב מזה. זה חלום שמתגשם ותמיכה מטורפת. ליאת היא מאמא אמיתית מאז ומתמיד, גם בתור מורה, גם בתור קולגה וגם בתור חברה".

גם ליאת שכטר, אשת חינוך ותיקה, שהייתה המחנכת של רעות בכיתות ז'-ט', שמחה על כך שהפכה לחברתה לצוות החינוכי בבית הספר. "רעות היתה תלמידה טובת לב, חברת אמת, מאוד תוססת ואנרגטית, היתה לה תמיד דעה בכל נושא ועניין, בעלת ביטחון וכריזמה, היא פחות אהבה ללמוד, כמובן חוץ משיעורי החנ"ג אותם אהבה מאוד".

ליאת הופתעה מאוד לראות אותה בחדר הצוות בכובע של מחנכת כיתה ז', אך הייתה גם מאוד נרגשת וגאה. "אני יודעת שרעות עשתה את הבחירה הכי נכונה עבורה והתלמידים שלה יזכו בה. אני מאחלת לרעות שתמיד תשמור על הרוח הצעירה שלה ועל האופטימיות שבה, זה חשוב מאוד לכל אדם ובפרט למורה ומחנך שעובד עם ילדים צעירים, שתאמין בעצמה כי יש לה בתוך תוכה את התשובות להכל, והעיקר, שתבוא כל יום באהבה גדולה ובשמחה לבית הספר".

עמית פישר, מנהל אמית באר טוביה: "הדואג לדורות מחנך אנשים - החיבור הבין-דורי בבית ספר בעל מסורת ארוכת שנים כתיכון אמית באר טוביה, מרגש אותי מאוד. להכיר את הסיפור האישי של ליאת ורעות ומתוכו את הידע והערכים העוברים דרך בית הספר מהמורים לתלמידים. לראות הורים שהיו תלמידי בית הספר ועתה מחנכים כאן את ילדיהם ואפילו סבים וסבתות בוגרי בית הספר שהיום מתחנכים בו נכדיהם ונכדותיהם. זוהי עדות לשורשים העמוקים והחזקים של החינוך בקהילת אמית באר טוביה ועלינו המחנכים היום להמשיך לשאוב משורשים אלו כשאנו מצמיחים ענפים ועלים חדשים".