מה עובר על הכנסת? ואיך זה משפיע עלינו?
רמת השיח בכנסת ישראל חצתה לאחרונה קוים אדומים. הנה מה שחושבת על כך תאיר אלטשולר
שיאי האלימות במשכן הכנסת שברו שיאים ואולי הם בעצם משקפים את מה שקורה בחברה שלנו? כמעט מידי שבוע מדווחים בתקשורת על אירועי אלימות מילולית במשכן הכנסת, כשהשיא אולי היה לפני שלושה שבועות כשראש הרשימה המשותפת תקף באופן פיזי את ח"כ בן גביר. מה השתנה בכהונה הזאת ברמות השיח של הפוליטיקאים ואיך זה משפיע על החברה שלנו?
האלימות המילולית בכנסת עולה מדרגה והיא הפכה לכמעט דבר שבשגרה, ככה שבכל דיון צריכה להיאמר צעקה, קללה או השפלה. אולי הם שכחו שהם מצולמים? או שמא הכל הצגה? לא רוצה להאמין שזה המצב, אך התמונה אף עגומה יותר כשחושבים על הדוגמה של חבר כנסת שמקלל, צועק ומאיים, חבר כנסת שנאלצים לגרור אותו מן האולם כי הוא איננו יכול לשלוט בפיו, חבר כנסת שמרביץ לאחר. זה מה שלמדתם במערכת החינוך שלנו, בבית ההורים? אני רוצה לקוות שלא. אז מה בכל זאת גורם לשיח האלים הזה? השינוי במצב הכוחות הפוליטי שגרמה להתערערות המערכת? הרבה שאלות ואין לי תשובות, עוד לא נעשה מחקר בנושא ואין הסבר וודאי למה זה קורה.
אך אין זה משנה מדוע העלייה הדרמטית באלימות, אין שום סיבה שמצדיקה את האלימות הזו ובשעה שבכנסת נוהגים לצעוק ולקלל באלימות בחברה שלנו גועשת. אנשים נרצחים לאור יום, נשים שצריכות להגן בגופן על נפשן העדינה ומוצאות עצמן מאבדות את חייהן, ילדים שעוברים התעללות, קשישים שנזנחים או עוברים התעללות על ידי אלו שהו אמורים להגן עליהם, ילדים שמתנהגים כגדולים וגדולים שמתנהגים כילדים קטנים, רצח לאור יום ומה לא? האם ככה אנו רוצים שתראה החברה שלנו?
מתי הפכנו כה אלימים? הרי כל ילד במערכת החינוך הישראלית למד כי גם אלימות מילולית היא אלימות, כי יש דרכים נכונות יותר לפעול בהן, כי יש צורך לדבר וללבן את הדברים, אז אולי שכחנו איך? איבדנו אמון כה גדול במערכת שאנחנו כבר בוחרים לא להיעזר בה? זהו מצב מפחיד ומסוכן שמביא ללקיחת החוק לידיים, שעלול להביא לאלימות וכאוס גדולים עוד יותר.
ועוד מילה לחברי הכנסת שלנו, בבקשה מכם תפסיקו. האלימות הזו היא "מודל לחיקוי", גם אם היא "רק" מילולית, היא יוצרת קרע בחברה שלנו, היא מצדיקה את השיח האלים ומתסיסה, לכן, במקום שאנחנו נתאחד אנחנו יוצרים שסע עמוק אף יותר, אנחנו יוצאים חתכים שככל שהם יעמיקו יהיה יותר קשה לטפל בהם.
